הממשלה החלה במו”מ עם סלרה למתן גישה למאגר הגנום האנושי במיליון דולר לשנה

lt/p>

ltp>
מאגר הנתונים של סלרה כולל שלושה מאגרי משנה: לגנום האדם, לגנום העכבר ומאגר נתונים על הגנים האחראים לשוני בין בני האדם. בניגוד למאגר הציבורי של הנתונים הגנטיים הפתוח לכל ללא צורך בתשלום, המאגר של סלרה מפולח וכולל תוכנות להן ערך מוסף למידע הכללי.

lt/p>

ltp>
ההתקשרות העסקית עם סלרה לגישה למאגר הנתונים נחלקת לשלוש: למוסדות אקדמיים - ישירות או באמצעות ממשלות; לחברות ביוטכנולוגיה; ולחברות פארמה (תרופות) גדולות. סלרה גם מבחינה בין מתן גישה למשתמש בודד, לקבוצות של 50-10 משתמשים ולקבוצות גדולות יותר. ככל הידוע, חברות הביוטכנולוגיה חייבות בתשלום תמלוגים על הכנסות של פיתוחים שנעשו בזכות מאגר הנתונים. חברות פארמה מקבלות גישה לנתונים חדשים במאגר - 30 יום לפני האקדמיה.

lt/p>

ltp>
בשיחות שנערכו השבוע ייצגה את הממשלה המדענית הראשית של משרד המדע, פרופ' חגית מסר ירון. את סלרה ייצג המנהל הבכיר לפיתוח עסקי, ניל קמפבל. המגעים נועדו לבחון את ההתקשרות העסקית בין הצדדים שתאפשר למכוני מחקר, אוניברסיטאות ובתי חולים (ללא הסקטור הפרטי) גישה למאגר הנתונים של סלרה.

lt/p>

ltp>
בתום הפגישה אמרה ירון כי סלרה התבקשה להעביר בהקדם טיוטת חוזה התקשרות למשרד המדע. לדבריה, התברר בפגישה כי בניגוד להערכות שהיו בעבר, כיום סלרה אינה מטילה מגבלות על פיתוח עסקי כתוצאה מהשימוש במאגר שברשותה. על פי מידע שהתקבל מגורמים באירופה לפני הפגישה, סלרה דרשה כי במידה והשימוש במאגר המידע יביא לתגלית מסחרית תהיה לה זכות סירוב ראשונה על כך.

lt/p>

ltp>
קמפבל הבהיר בפגישה כי סלרה אינה דורשת זכות סירוב ראשונה. בתגובה העריכה ירון כי התקשרות עם סלרה לא תפגע בפוטנציאל העסקי של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית, כפי שחששה.
lt/p>

ltp>
בפגישה הציעה סלרה התקשרות ממשלתית למאגר הנתונים של גנום האדם בלבד, תמורת מיליון דולר לשנה ולמשך שלוש שנים. ההצעה כוללת מתן אפשרות ל-150 משתמשים להתחבר בו זמנית למאגר. במהלך המו"מ הסכימה החברה לשקול להרחיב את מספר המשתמשים ל-200. כן הבטיחה לשקול בחיוב לשקלל במחיר את ההתקשרות המוקדמת של מכון וייצמן למאגר הנתונים שלה.

lt/p>

ltp>
מכון וייצמן חתם לאחרונה על הסכם התקשרות נפרד עם סלרה לשלוש שנים. אם הממשלה תתקשר עם סלרה יוכל מכון וייצמן, כמוסדות מחקר אחרים, להשתמש בגישה הממשלתית. התקשרות ממשלתית תהווה גם סבסוד עקיף חלקי לכל מוסד מחקר שיבקש להרחיב את ההתקשרות למאגרי מידע נוספים שבידי סלרה.

lt/p>

ltp>
"כמשרד המדע אנו רוצים להעניק תשתיות למחקר בביוטכנולוגיה", אמרה ירון. "יש אפשרות לקנות מכונות ריצוף (לפענוח הגנים) ולהקים מאגר נתונים גנטי, או לרכוש נתונים ממאגר קיים", הוסיפה. "התשובה נמצאת כנראה באמצע, כיוון שככל הנראה צריכים לפתח יכולת ריצוף גם בישראל".

lt/p>

ltp>
"המודל שאני חושבת עליו הוא להקים שני מרכזים, אחד בנגב ואחד בגליל, ולאפשר גישה לחוקרים מהאקדמיה ולבתי החולים. משרד המדע יממן את פעילות שני המרכזים בשיתוף גורמים נוספים", אמרה ירון.
lt/p>

ltp>
לדבריה, בקרוב תיערך בדיקה בקרב מוסדות האקדמיה להערכת מידת הפוטנציאל של סך המשתמשים. בדיקה נוספת תיעשה עם גורמים משפטיים לבדיקת החוזה שתציע סלרה, וכן ייבחנו מקורות המימון. להערכתה, לוח הזמנים להשלמת כל הבדיקות הוא כחצי שנה. לסלרה הסכם דומה עם ממשלת אוסטרליה והחברה מנהלת מגעים עם מדינות נוספות, בהן קנדה, למתן גישה למאגר הנתונים שלה.

lt/pgt