בשנת 1892 מונה כראש הוועד האודיסאי. במסגרת תפקידו ביקש לתמוך ביישוב היהודי החדש בארץ-ישראל. הוועד האודיסאי החזיק מספר מושבות בהם פתח תקווה, גדרה וייסוד המעלה. ואולם לאחר כשלון עליית 1890-1891, נמצא הוועד במשבר כרוני ממנו למעשה הוא לא התאושש בכל התקופה שבה פעל גרינברג בראש הוועד. למרות כשלונו של גרינברג, הווה למעשה הוועד האודיסאי את הגוף המרכזי של חובבי ציון, עד בואו של הרצל והקמת ההסתדרות הציונית בשנת 1897. הדמות הדומיננטית בוועד בשנים הללו לצד גרינברג היה אחד העם. מספר מוסדות שתפקדו בארץ-ישראל בשם הוועד האודיסאי, במיוחד הוועד הפועל ביפו, לא תפקדו גם הם, ואולם בדיעבד ניתן לאמר, שהוועד האודיסאי בראשות גרינברג הווה גוף ששמר על גחלת הציונות במעבר מחובבי ציון להסתדרות הציונית