לאחר לימודיו חזר לרוסיה וקיבל משרות של "רב מטעם" בערים גרודנא יקטרינוסלאב ווילנה (1896-1906). במקביל היה פעיל בבני משה, וראה באחד העם דמות נערצת. כאשר החל הרצל בפעילותו הצטרף אליו ומאז הקונגרס הציוני השלישי (1900), השתתף בכל הקונגרסים עד הקונגרס השבעה עשר (1931). היה מהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה.
בשנים 1906-1908 יצא מטעם ההסתדרות הציונית לשליחות בארצות הברית וכאשר חזר המשיך לפעול בתפקידים שונים. היה פעיל בחברת "עזרה" שפעלה לייסודו של הטכניון בחיפה ונלחם לשמירת העברית כשפת ההוראה.
בשנות העשרים שימש בתפקידים רבים ומגוונים בהסתדרות הציונית,
בקרן היסוד ובסוכנות היהודית. ניהל את מחלקת התעמולה וההסברה של "קרן היסוד".
נחשב כעסקן בעל אוריינטציה ספרותית-תרבותית, היה בין מייסדי הוצאת הספרים "דביר", עסק בפעילות תרבותית עניפה וכתב מאמרים רבים בעיתונות העברית.
נפטר בשנת 1935 בחיפה.