הפך ביחד עם עורכי הדין במשרדו לפרקליט חשוב ביותר שהתמחה במאבקים חברתיים, בהגנה על זכויות הפרט ובהגנה על מיעוטים נרדפים. שימש בתפקידים רבים בקהילה היהודית ונחשב לאיש החשוב בקהילה לצד ברנדייס. תמך ברעיון הציוני, ואולם לא הצטרף להסתדרות הציונית, מאחר וחשב כי אין סיבה שיהודים לא יחיו כרצונם בכל מקום. בשנות העשרים הצטרף לחיים וייצמן כדי להקים את הסוכנות היהודית, ומשזו קמה ,זמן קצר לפני מותו הפתאומי, הוא ראה בכך הישג חשוב ביותר, ועמד בראש הגוף הלא ציוני בסוכנות היהודית.