הוא נאסר מספר פעמים ושמו החל ללכת לפניו כלוחם חופש מסוג מיוחד שלא נראה עד אז - הסולד מאלימות, המחרף את נפשו באופן פיזי, צנוע בהליכותיו ונאמן עד מוות לעקרונותיו.
המאבק המפורסם יותר בדרום אפריקה, היה יציאתו בראש שיירה של אלפיים איש מבני עמו, לגבול נטאל טראנסוואל, במחאה על החוק הדרום אפריקני שאסר על ההודים לעבור מאיזור לאיזור.
לאחר ששב להודו הפך למנהיג לאומי, היושב בלבושו ובנפשו בין בני עמו, ללא הבדל בין אדם לאדם או בן כת אחת לשנייה.
ב-1918 התמנה למנהיג מפלגת הקונגרס שפעלה לשחרור הודו מבריטניה.