בשנת 1910 החל לעסוק בפוליטיקה כאשר נבחר למושל מדינת ניו-ג'רסי. כמושל בלט מאוד ברפורמות שביצע במדינה וכתוצאה מכך נבחר כמועמד המפלגה הליברלית לנשיא ארצות הברית בשנת 1913. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה צידד במדינות ההסכמה ונחשב לאדריכל הנצחון על גרמניה . כאשר הצטרף למלחמה הוא הכריז שמטרת ארצות הברית הנה מאבק עולמי להשלטת הדמוקרטיה, חירות האזרח וההגדרה העצמית של העמים. הוא ניסח אמנה ובה 14 סעיפים שהוותה בסיס לרעיון חבר הלאומים, שבאמצעותו, כך האמין, יובטח צדק בין לאומי. בוועידת השלום שנערכה בפריס לאחר מלחמת העולם הראשונה ובכינוס חבר הלאומים, הפכה משנתו המדינית לבסיס המדיני של המשתתפים. בדיעבד, בראשית המלניום ( בשנת 2000 )נראת משנה מדינית זאת כמשנה המנצחת מבין אלה שהיו בתחילת המאה העשרים.