המעבר בין קיץ לסתיו, התקופה שבין כסה לעשור, בין קודש לחול, בין שעון קיץ לשעון חורף, קצת בלבלה אותי. לרגע חשבתי שבמקום לחגוג את חגי תשרי כבר הגענו לל"ג בעומר. כי זה מה שאני רואה מבעד לחלון החדר, מדורות. מדורות ענק בכל מקום, ובמקום לשרוף את דמותו של היטלר שורפים את שאריות הדמוקרטיה הישראלית.
המדינה נמצאת בטירוף מערכות מזן חדש. לא טירוף בטחוני או משיחי, שאותם אנחנו כבר מכירים ואפילו למדנו להסתדר יחד. מדובר בטירוף אחר. שכרון כוח טוטאלי, מסמא, ברוטאלי ומסוכן. טירוף שגלש החוצה ממסדרונות השלטון לעבר החברה האזרחית, ומאיים לבלוע את שניהם יחד לתוך חור שחור בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, והארוכה קצת יותר של העם היהודי, שמציין בימים אלו 5764 שנים להיווסדו. חור שחור של כיליון.
יוזמתו של סגן שר החינוך חבר הכנסת צבי הנדל, נבחר הציבור צבי הנדל, להחרים את הסופרים שפנו לבג"צ בדרישה לחקור את מעשי ההתנקשות בסלאח שחאדה ורציחת עשרות הסובבים אותו, מזכירה משטרים חשוכים. משטרים שבהם נהגו גם לחסל בלי אבחנה כל מי שהוגדר "אויב חיצוני" וגם להשתיק - בשלב ראשון - את "האויבים מבית". וכן, אצטט את הקלישאה הכל כך חבוטה "במקום שבו שורפים ספרים יישרפו גם בני אדם". ונראה שדברים אלו, שאמר היינריך היינה לפני 123 שנה, רלבנטים מתמיד לישראל של אוקטובר 2003. מפחידים בישראל של ראשית תשס"ד.
אבל מערכת החינוך לא הסתפקה בזאת. מנכ"לית משרד החינוך הזדעזעה עמוקות מהאפשרות שתלמידי תיכון 'אנקורי' באשדוד יפתחו חשיבה ביקורתית לגבי המתרחש כאן, עד שבאישון ליל הורתה לבטל הופעה של אחד מחותמי 'מכתב הטייסים' בפניהם. אולי כדאי שהגברת תירוש תרענן את ידיעותיה בנושא "דמוקרטיה". הגם שנושא זה לא נכלל בצורה מספקת באף אחת מתוכניות הלימוד הכושלות שהיא והשרה לבנת הביאו לאוויר העולם בחודשים האחרונים, הוא עדיין יסוד חיוני לחיים כאן, חיים ראויים בכל אופן. דמוקרטיה, הגברת תירוש, זה גם שמיעת המיעוט, שמיעת האחר. זה בחינה ושקילה של האופציות שעומדות בפני האדם. חופש הביטוי הוגדר על ידי בית המשפט העליון כזכות שהיא "נשמת אפה של הדמוקרטיה". זהו החופש להישמע ולשמוע. הן של הטייסים והן של התיכוניסטים. זהו אינטרס חברתי במעלה ראשונה, שיתקיים דיון ציבורי, בכל נושא.
סתימת הפה לטייסים לא תעלים את עמדתם. לא תגרום להם לאחוז בסטיק ולצאת לעוד גיחת הפצצה שתקטול חיים מפשע. סתימת הפיות לא תגרום לאותם חבר'ה באשדוד לא להרהר אחר צעדי המלחמה של הממשלה. היא רק תוסיף להרהורים אלו הרהור, אודות טיבה של מערכת החינוך והעומדות בראשה.
צעד פחדני זה מעיד כאלף עדים על רעידת האדמה המתחוללת במדינה בימים אלה. השלטון מרגיש שהוא מאבד שליטה, שהטירוף של צעדיו כבר לא מתקבל כמובן מאליו בציבור, ועל כן הוא נוקט בצעדים פסולים שכאלה. בשיטות של טרור, הפחדה וסתימת פיות. במקום אחר קוראים לזה טוטאליטריזם, בישראל זה מכונה פטריוטיות.
לחגיגה זו מצטרף ציבור הקרנפים בדמות 20 ראשי אגודות סטודנטים מרחבי הארץ. צעירים אלו, אנשים לומדים ומלומדים, פתוחים ונאורים, חוד החנית של החברה הישראלית, מצטרפים לעליהום הכללי, לחינגה הפשיסטית. ממליצים לחבריהם שלא ללמוד בקורסים של אותם מרצים, שהביעו הזדהות עם הטייסים. הודעה זו מלמדת על גודל השבר הדמוקרטי בו שרויה המדינה. מילא שהשלטון סותם פיות, אך כשהחברה האזרחית מתנדבת להשתיק עצמה הדבר מעיד שהקץ מתקרב.
לחברי הסטודנטים נותר לי לומר: שנת הלימודים האקדמית תיפתח עוד שלושה שבועות. שמעתי שנשארו עוד כמה מקומות בקורס שמעביר אחד, ג'וזף מקארתי. הירשמו בהמוניכם.