מאז 1901 פעל ברטין בובר בשלושה מישורים מקבילים.
הוא פרסם מחקרים אקדמים בתחום הפילוסופיה, בעיקר בנושאים הקשורים למגע שבין האדם לעולמו. פן נוסף של הגותו היה בתחום ההגות החסידית. הוא חקר את המנהג החסידי לרבדיו השונים ופרסם מספר רב של מאמרים וספרים בנושא.
בובר לימד במספר אוניברסיטאות. ב-1924 לימד יהדות באוניברסיטת פרנקפורט ומאז 1938 לימד פילוסופיה באוניברסיטה העברית.
תחום אחר שבו פעל בובר, היה בתחום הפובליציסטיקה.
כאמור הוא החל לשמש כעורך ה"די ואלט" מאז 1901 ואחר כך כתב מאמרים רבים בעתונים אחרים.
בין השנים 1916-1927 שימש כעורך העיתון היהודי-גרמני "דר יודה". לאחר פרישתו הוא לא הפסיק לפרסם מאמרים בנושאים רבים ומגוונים בעיתונות הגרמנית, האנגלית והעברית.
תחום שלישי שבו פעל היה בתחום הפעילות הציבורית, ובמיוחד בפעילות ציונית. הוא היה חבר בהסתדרות הציונית ושימש ציר בקונגרסים רבים. היה שותף בעשרות ועדות בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית, והיה פעיל בנסיונות לפתור את הסכסוך היהודי ערבי. צידד בדו-קיום ובהקמת מדינה דו-לאומית בארץ-ישראל.
נפטר בירושלים בשנת 1965.