המפקחת על המט”ח: השוק ערוך היום יותר מתמיד להתמודדות עם זעזועים חיצוניים

לדברי ערן, הנתונים מלמדים כי ניכר תהליך למידה של הסקטור הלא עסקי. כך לדוגמה, בפיחות של חודש אוקטובר האחרון, בעקבות אירועי האינתיפאדה, פעל הסקטור הלא עסקי כגורם מייצב ורכש פחות דולרים מאשר בתקופות שלפני ואחרי הפיחות. מהנתונים עולה עוד כי הסקטור העסקי ותושבי החוץ לא רצים גם הם לדולר ומנצלים את תקופות הפיחות למכירות דולרים.

לדברי ערן, הגורם שהביא ליציבות השקל הוא ההון שזרם מחו"ל ארצה, בעקבות הנפקות של החברות הישראליות שגייסו 4.3 מיליארד דולר ב-2000. לדבריה, התחזית האחרונה של בנק ישראל היא שהיקף הגיוסים של החברות הישראליות בחו"ל יקטן לרמה של 2.6 מיליארד דולר ב-2001, אולם הערכה זו נעשתה כאשר הנאסד"ק היה ברמה של 3,000 נקודות. לפיכך, אמרה ערן, נראה כי תחזית זו גבוהה לנוכח המשך הירידות בנאסד"ק וייתכן שהיא תתוקן כלפי מטה.

ערן הסבירה כי השקל שמר על יציבות יחסית עד השבוע האחרון, בעיקר עקב תנאי מקרו בסיסיים טובים, האמינות של הציבור בניהול המדיניות המקרו כלכלית ושכלול שוק המט"ח (כיום בנק ישראל אינו מתערב כלל במסחר). לדבריה, נתונים אלו לוו גם בביצועים טובים של המשק מבחינת אינפלציה, גירעון בתקציב וגירעון במאזן התשלומים. ערן הוסיפה כי הציבור בישראל עבר תהליך של רציונליזציה, והוא כבר לא רץ לדולר בימי פיחות כמו בעבר.