נולד בסימבירסק, רוסיה (כיום אולינובסק) להורים מהמעמד הבינוני. למד בבתי הספר בעיר וסיים לימודי משפטים באוניברסיטאות קאזאן וסנט פטרסבורג. ב-1897 הוצא להורג אחיו באשמת פעילות מחתרתית ונסיון לרצוח את הצאר אלכסנדר השלישי. עוד קודם לרצח הצטרף לנין לתנועה המהפכנית שבקשה לשנות מן היסוד את החיים ברוסיה. לאחרי ההוצאה להורג וכנראה בהשפעתה אימץ לנין השקפות מהפכניות קיצוניות והחליט להקדיש את חייו למהפכה. הוא הצטרף לתנועה הסוציאל דמוקרטית ברוסיה שבקשה למגר את שלטון הצאר ולהשליט את המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה. ב-1893 עבר לסנט פטרסבורג שם הפך למהיג המהפכנים באזור. שנתיים לאחר מכן הוא נאסר בשל פעילותו הפוליטית והוגלה לסיביר. שם נשא את אשתו, נאדיה קרופסקייה, שהפכה במהלך השנים ליד ימינו. בתום גלותו, ב-1900, יצא לחו"ל, והצטרף לחוגים מהפכניים רוסיים סוציאל דמוקרטיים. הוא הוציא לאור עיתון מהפכני בשם "איסקרה" (הניצוץ), והשתתף בלונדון ב-1903 בכנס ייסוד המפלגה הסוציאל דמוקרטית הרוסית. בכנס חל פילוג בין שתי קבוצות. האחת בראשות לנין, שהוותה רוב בין חברי הכנס, הבולשביקים, והאחרת מעוט מבין חברי הכנס, המאנשביקים. הפילוג בין שתי הקבוצות הביא להקמת שתי מפלגות מהפכניות סוציאל דמוקרטיות. חברי מפלגתו של לנין, הבולשביקים, קבלו את הנחותיו האידיאולוגיות של לנין. לנין ביקש לבצע ברוסיה מהפכה קומוניסטית ולהשליט בה את הדיקטטורה של הפרולטריון.