ליאור כגן
מאיר סוקולר, מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, מצטרף לדבריו של נגיד בנק ישראל, ואומר גם הוא ששער החליפין של הדולר צפוי לעלות בהשפעת מספר גורמים שונים, אותם לא ראינו אשתקד. סוקולר, שנשא נאום בכינוס מיוחד למנכ"לים ובכירים בו השתתפו גם ראש הממשלה ושר האוצר, פירט את הצעדים הכלכליים הדרושים לצמיחת הכלכלה בישראל.
סוקלר פירט את הגורמים שישפיעו על התחזקות הדולר, ואמר כי בתנועות ההון מחו"ל שהתבטאו בהשקעות גדולות של כ-7 מיליארד דולר אשתקד, ובגיוס הון רב בהנפקות בחו"ל, יחול שינוי, כך שהן יקטנו השנה. לדבריו, פערי הריבית בין ישראל לארה"ב צפויים להצטמצם, דבר שיגרום ללחץ ליצוא הון. גידול ביצוא ההון צפוי גם עקב הקלה במגבלות ההשקעה בחו"ל של המשקיעים המוסדיים. סוקלר מציין כי הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים צפוי לגדול השנה, עקב ירידה בביקוש לייצוא.
סוקלר הדגיש כי עלייה בשער החליפין אינה מחייבת עלייה ברמת האינפלציה, וזאת משום שכיום הסקטור העסקי וגם משקי הבית פועלים כגורם מייצב, והם אינם רצים לדולר בזמן פיחות, כמו בעבר. לדבריו, גם אי התערבות בנק ישראל במסחר הורידה את התמסורת בין שער החליפין למחירים.
סוקלר ציין כי קיימת חשיבות רבה להמשך האסטרטגיה של המדיניות הפיסקלית, ואין לאמץ גישות המצדדות בהרחבה פיסקלית כצעד מתבקש בזמנים של שפל כלכלי. לדבריו, הציפיות לאינפלציה בשנתיים הבאות עדיין נמוכות מיעד האינפלציה של הממשלה, ולכן מוצדק להמשיך ולהפחית את הריבית בהדרגה.
לדבריו, בנק ישראל מנהל את המדיניות המוניטרית מתוך מבט אל העתיד, ולכן למדדים השליליים של החודשיים האחרונים לא צריכה להיות השפעה על מדיניות זו. סוקלר הוסיף, כי אין לנקוט במדיניות של הרחבה פיסקלית או מוניטרית, לנוכח ההצהרות שנשמעות בתחום זה בתקופה האחרונה. לדבריו, אין לחפש קיצורי דרך בתחום זה, ורק כך נוכל לצמצם את הפער בין הריבית בארץ לריבית בחו"ל, ולהפחית את הריבית הריאלית והנומינלית.