מצידי שיעמידו את יעקב קורצקי בשער. באמת! נמאס, פשוט נמאס, לשמוע אחרי כל משחק רשמי של נבחרת ישראל שיש לנו בעיית שוער. העובדות ידועות: מאז אבי רן לא קם בישראל אף שוער ברמה ההולמת את דרישות התקן הבינלאומי. מצוקה, אין מה לעשות.
היה זה שלמה שרף שהחליט על קונספציית "שוערים צעירים = שכר לימוד", שגוזרת כי משחקים חשובים לעתיד הכדורגל הישראלי יוכרעו לרעתו, באשמת שוער צעיר, בכדי שיום אחד, מתישהו, אי שם בעתיד, הוא יהיה מספיק בוגר, מספיק מאוזן רגשית ומנוסה על מנת לתת משחק אחד טוב, כשזה באמת קובע. ובכן, הקונספציה כשלה.
בליגה האיטית ושקופת ההתקפות שלנו, דלילת שחקני האוויר האיכותיים, קל להסתיר מגרעות כגון מיקום, קריאת משחק בעייתית ועיתוי, ולחפות עליהן באיזו "הצלה אינסטינקטיבית" שקורעת את מיתרי קולו של רמי וייץ לגזרים. הרבה שוערות אין בזה, בכל מקרה.
דוידוביץ', אגב, הוא מלך מלכי ההצלות האינסטינקטיביות המדהימות. ברזומה שלו רשומות לא מעט פאדיחות. לא נביא כאן את כל הרשימה, רק נציין שהן מרהיבות, מזעזעות, מטלטלות, ולרוב גם זכורות מאוד (לרע). אמצו את זכרונכם: האם בידיכם להציג טעות שוער מחרידה של קורנפיין, אלימלך או אוואט? האם מישהו זוכר למי מהם אפילו טעות אחת שתשווה לגול שקיבל דוידוביץ' בדרבי לפני שנתיים וחצי? לגול מול לוקומוטיב? לפנדל המטומטם מול קפריסין? כן, בטח, גם קורנפיין טועה, גם אוואט וגם אלימלך, אבל נדמה כי לדוידוביץ' כשרון נדיר לטעויות נדירות.
ועכשיו, אחרי שניר הצליח לירות לנבחרת פעם נוספת ברגל, נילסן מלמל, באלגנטיות המאופקת שלו, "לניר היו כמה טעויות במשחק", ואפילו רמז שטעה בהצבתו בין הקורות. אז מה? כולנו יודעים את ההמשך: משחק ניסיון לשביט אלימלך, מחצית לקורנפיין מול אלבניה, רפי כהן יזומן לסגל הרחב מול איי פיג'י, ואולי יקום מישהו שיסכים איתי שקורצקי הוא כשרון לא פחות גדול מג'נלואיגי' בופון, רק תנו לו להתגלח קצת על העתיד של הכדורגל הישראלי, וגם הוא יוכיח זאת.
אבל בסוף, בסוף הבלתי נמנע, בפתיחת הקמפיין הבא של הנבחרת, במשחק הקובע הראשון, פתאום מישהו ייזכר שאין לו בטחון באוואט, שקורנפיין שוער טוב רק לליגה, ושאלימלך יודע רק לעצור פנדלים, ודוידוביץ' יישלף מהנפטלין, כולו אומר זחיחות, סטייל ביבי נתניהו ערב המפלה בבחירות. "הם מ-פ-ח-ד-ים". וזה נכון, אנחנו באמת מפחדים בכל כדור קרן, בכל הגבהה לרחבה, בכל יציאה הכי פשוטה לכיסוי בלם, אנחנו מפחדים שזה הולך לקרות. השבועית הבלתי נמנעת של דוידוביץ'.
אז בבקשה, מיסטר נילסן, לפני גביע ההוקרה לשלח, לפני ההצבה של נמני כבלם, לפני ראיון הפרידה המרגש ב"העיר", תחליט את מי אתה רוצה לשים בשער. ואם הצלחת לבחור, תנדור נדר לא לדבר עליו עד סוף הקדנציה שלך, גם אם יעצור שלושה פנדלים במשחק אחד, גם אם יחטוף ארבעה בין הרגליים במשחק אחר. ואם אתה לא מסוגל, אז שים את הקיסם בפה, העלה קצת משקל, תחליף לטי-שירטים וקרא לעצמך, שלמה שרף. את יצחק שום, כבר יש לך.
לסיום, ארבע שאלות למיסטר נילסן:
1.למה אתה מתכוון כשאתה אומר "אחפש שחקנים חדשים"? מאיפה בדיוק תביא אותם?
2.למה אתה מתכוון כשאתה אומר, "נשנה אסטרטגיה"? מאיפה בדיוק תמציא אותה?
3.למה אתה מתכוון כשאתה נותן אמון ללא סייג באלון מזרחי? למה בדיוק?
4.למה אתה מתכוון כשאתה אומר שלנבחרת ישראל אין חלוצים? ושוער יש? ומגן שמאלי יש? וקישור אחורי יש? ובלם קדמי, מה עם בלם קדמי? יש?