כשהשדים הכחולים פוגשים את חתולי הפרא

שינוי הקונספציה של דיוק שם השנה את הכדור בידיים של השחקן שיכול לשנות את כל זה - ג'ייסון וויליאמס. לרכז הכי מופלא, שעוד לא ראיתם, יש אתלטיות, קור רוח מדהים, כשרון מתפרץ, 22 נקודות ו- 6 אסיסטים לערב. ואולי הכי חשוב: הילד באמת מבין כדורסל.

לצדו של וויליאמס משחק שחקן השנה במכללות, שיין באטייה. עם ממוצע של 20 נקודות, 7 ריבאונדים, שתי חטיפות ושני גגות לערב, המספרים של באטייה מדברים בעד עצמם (וזה בליגה בה ג'ורדן שלשל 17 בממוצע).

את השלישיה של דיוק משלים הסנטר קרלוס בוזר, שחזר ממש בזמן מפציעה. מחמישה עשר שחקני הסגל של דיוק, עשרה הם שחקני השנה הראשונה או השניה. יישארו או לא, צריך להוריד שוב את הכובע בפני ששבסקי על קבוצה מופלאה, שאם לא הייתה מגיעה לגמר זה היה חטא.

"זה עומד להיות ערב מיוחד מאוד, אני חושב שאי אפשר למצוא שתי קבוצות טובות יותר, שני מאמנים טובים יותר ושתי מסורות כמו שיש במשחק הגמר של השנה" (שיין באטייה, פורוורד דיוק)

לחתולי הפרא מאריזונה יש חמישיה מופלאה וספסל שלא רואה יותר מדי פרקט, אבל לבחורים מהמדבר יש מניע נוסף: הם משחקים בשביל בובי אולסון, אשתו של המאמן ליוט, שנפטרה השנה והייתה אמא שניה לשחקנים. כמו בקולנוע האמריקאי, אולסון והבחורים שלו התגברו על הטרגדיה והנה הם בערב בו הם יכולים לקיים את הבטחתם - אליפות בשביל בובי.

רייט, ג'פרסון, וודס, ארינס וגרדנר יתרמו איש איש את חלקו למאמץ הקבוצתי וכל חמש דקות יהיה להם גיבור אחר. אפרופו, הגיבור האחרון של מכללת אריזונה היה מיילס סיימון, שלקח אותה ב-1997 כל הדרך אל התואר הנכסף, כשהוא לוקח גם את תואר השחקן המצטיין של הפיינל פור. ארבע שנים מאורח יותר הוא יהפוך לצ'כי וייזרק מרעננה של דרוקר אחרי חצי עונה.

הפיינל פור של השנה, כמה אירוני, יתקיים במינסוטה. הכוכב המקומי, קווין גארנט, הוא אחד משחקני ה-NBA הבולטים ביותר, שויתרו על הקולג' וקפצו היישר למקצוענים - כמה חבל. באחד הגמרים הכי מבטיחים של השנים האחרונות, תהיה לו ולנו הזדמנות לראות מה הוא פספס.