שנים של אבולוציה זה לצד זה, גרמו לידידו הטוב ביותר של האדם להפוך לחלק מהמשפחה, כך קובע מחקר חדש, שהתפרסם היום במגזין הבריטי "New Scientist". על פי המחקר, שנערך בהונגריה, כלבים מפתחים עם בעליהם קשרים בדומה לקשרים בין ילדים להוריהם.
"מה שמצאנו הוא, שכמו שלילדים יש סוגים שונים של קשר עם ההורים, גם כלבים מפגינים רמות שונות של חיבור עם הבעלים", אמר אדם מיקלוסי, חוקר מאוניברסיטת אאובוט לורנד בבודפשט.
המחקר, שבדק את סיטואציית "הסביבה הזרה", הראה שתינוקות מרוצים כשהם בסביבה חדשה ולא מוכרת כל זמן שאמא שלהם נמצאת לצידם, אבל הופכים חסרי מנוחה ברגע שהיא עוזבת. אותה התנהגות נצפתה גם אצל כלבים, רק שה"אמא" במקרה הזה היא בלי זנב ובלי פרווה.
בשנת 97' הגיעו חוקרים אמריקאים למסקנה, בעזרת בדיקות די.אן.אי, כי האדם החל לביית את הכלב כבר לפני 135 אלף שנה. עד לאותו מחקר סברו המדענים כי תהליך הביות של הכלב החל לפני 14 אלף שנה בלבד.
לטענת המאמר שהתפרסם היום, אלפי שנים של דו קיום בין כלבים לאנשים, הפכו את הכלבים לתלויים לגמרי בבני אדם. "ככל שהקשר בין הכלב לבעליו חזק יותר, כך החיה תנהג באופן תלותי יותר, ותוותר על העצמאות והחופש שלה", נטען במאמר. השבחת הגזע של כלבים במהלך השנים, גרמה ליצירת כלבים שנוטים יותר ויותר לציית לבני אדם. הסביבה האנושית של הכלב היא המשפחה האנושית או סביבה אנושת אחרת. חיים לצידם של בני אדם גרמה לכלבים להפוך לרגישים יותר למחוות ולתנועות שלהם יותר מאשר כל בעל חיים אחר, אפילו כאלה שנחשבים "אינטליגנטים" יותר, כמו קופי שימפנזה. כלבים יודעים יותר טוב משימפנזים לפענח פקודות ורצונות של בני אדם, ונדמה שהם יכולים ממש להבין מה בני אדם רוצים מהם. לדברי החוקרים, שהיה רבה יותר במחיצת בני אדם יכולה לשנות את רמת הפענוח גם אצל השימפנזים.
הטענה השנויה במחלוקת ביותר במחקר, היא זו לפיה כלבים יכולים לקלוט תחושות נפש של בעליהם, ולהגיב בהתאם כאשר הם חולים או עצובים. המחקר אפילו הרחיק לכת והשווה בין אהבת בני אדם, לאהבה בין האדם לכלבו.