במלחמת העולם השנייה מונה על ידי צ'רצ'יל לשר חוץ. היה אחד ממעצביה המרכזיים של הטקטיקה והאסטרטגייה הבריטית, כולל הברית ההדוקה עם ארצות הברית והברית אד-הוק עם ברית המועצות, שהביאו לנצחונה של בריטניה על גרמניה במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה ישב בספסלי האופוזיציה ואולם חזר לשמש כשר חוץ בממשלה השמרנית ב-1951 עד שחלה שנתיים אחר כך ופרש בגין מחלתו. ב-1955 נבחר לראשות הממשלה מטעם השמרנים, תפקיד שבו כיהן כשנתיים ימים. בימי כהונתו כראש ממשלה פלשה בריטניה שבהנהגתו ביחד עם צרפת וישראל למצרים, כדי לכפות על מצרים שלטון בריטי-צרפתי בתעלת סואץ. ואולם מדיניות זאת נכשלה בלחץ שתי המעצמות - ארצות הברית וברית המועצות - ואידן נאלץ ב-1957 להתפטר מראשות הממשלה.