מאת מוטי בסוק
ביום שלישי השבוע חזר נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ממפגש מועצת המנהלים של הבנק האירופי לפיתוח. בניגוד לקודמו בתפקיד, יעקב פרנקל, קליין ממעט לנסוע לחו"ל.
"המפגש היה מעניין", אמר שלשום בלשכתו בירושלים, "הבנק הזה עושה עבודה מעניינת במדינות מזרח אירופה, שעברו שינוי מהפכני באוריינטציה הכלכלית שלהן בעשור האחרון. הן עברו ממשק שמכוון על ידי הממשלה למשק שמכוון על ידי כוחות השוק. עניין אותי במיוחד המעבר בקטע של השירותים הפיננסיים. עד למהפך, התחום הזה לא היה קיים במדינות האלו, בוודאי לא בצורה המוכרת במדינות המערב.
"בנקים מסחריים הם רק חלק מתחום השירותים הפיננסיים. מתברר כי יש להם שם שיטה מאוד מגובשת. שירותים פיננסיים זה גם השווקים שבהם מתנהל המסחר במניות, אג"ח ומט"ח. הם מאוד מחשיבים את אמון הציבור. הציבור רוצה להיות בטוח שהמערכת יציבה והוגנת. זה מחייב תשתית חוקית מסוימת ויכולת אכיפה של המדינה. לנו, במדינות המערביות המפותחות, זה מובן. במדינות מזרח אירופה היה צריך לבנות את התשתית, כולל הקביעה איפה מתחיל תפקיד המדינה ואיפה מתחיל השוק. בכמה עניינים אנחנו יכולים ללמוד מההתפתחויות שם".
הפגישה עם הנגיד נערכה בערב יום הזיכרון, בשעת צהריים מאוחרת, כשרוב העובדים בבנק כבר פרשו לביתם. עוד שבוע של משא ומתן בין הנהלת בנק ישראל וועד העובדים של הבנק הסתיימה ללא תוצאות. העיצומים בבנק נמשכים כבר יותר מ-3 חודשים. בכניסה ללשכת הנגיד, בקומה ה-7 של בנק ישראל, אי אפשר שלא להבחין בכרזות ענק המופנות נגדו.
כשהוא נשאל מתי תפורסם הריבית למאי, הוא מתקשה להשיב. "אחד הדברים שלמדתי בצורה מאוד מוחשית מהסכסוך הוא כי אין מודעות ציבורית למשמעות התהליך שמביא להחלטת הריבית. לפי השמועות ששמעתי, התהליך נראה לציבור כך: מגיע התאריך לקביעת הריבית, בבנק חושבים קצת ומחליטים. שמעתי שאומרים, או כותבים, 'הנגיד הרי יודע מה היה המדד האחרון, מה קרה החודש בשוק המט"ח, לנאסד"ק ולתקציב המדינה. אז מה הבעיה להחליט על הריבית?' הנתונים האלו באמת חשובים, אבל הם רק הבסיס לנתונים שהבנק צריך כדי להתחיל את דיוני הריבית. אנחנו צריכים לחזות מה יקרה בשנה הקרובה, וגם באופק של 3 שנים. כל חודש אנחנו שואלים לא מה קרה, או מה קורה עכשיו, אלא מה יקרה, תוך התמקדות ביעד האינפלציה.
"כדי לתת תשובה טובה ככל האפשר יש לנו קבוצה של עשרות כלכלנים, ב-4 מחלקות שונות, שמכינה מדי חודש הערכות מצב לריבית. לכל מחלקה יש את ההתמחות שלה ואת התשובה שלה. מחלקת מט"ח צריכה לומר מה יקרה במשק האמריקאי והאירופי בשנה הקרובה. זה הרי משפיע על היצוא, היבוא וחשבון ההון של ישראל. מחלקת המט"ח צריכה גם להעריך מה תהיה הריבית בארה"ב ובאירופה, ומה צפוי לקרות לשערי החליפין בעולם. מחלקת הפיקוח על מט"ח צריכה להעריך מה יקרה לתנועות ההון למשק הישראלי וממנו בשנה הקרובה. כל המשקים בעולם מתלבטים בשאלה המורכבת הזו.
"אנחנו מתעניינים לא רק בסך כל התנועות, אלא גם בהרכבן. כך, למשל, כל ההשקעות בהיי-טק הן של הון שאינו מתעניין בפערי הריבית. בשנים האחרונות מרכיב ההון שלא מתעניין בפערי הריבית היה דומיננטי. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם תושבי ישראל מתכוונים להשקיע בחו"ל, כמה ובמה. לאחרונה התחלנו להתעניין בשאלה מה יעשו המשקיעים המוסדיים, בעקבות ההיתר שניתן להם להשקיע %5 מכספם בחו"ל. זה הרבה כסף. השאלה היא איך זה ישפיע על שער החליפין בנסיבות רגילות, ולא בתקופה משברית. מחלקת המחקר והמחלקה המוניטרית נותנות הערכה, בהתבסס על נתוני
"2 המחלקות הקודמות ובהתבסס על הנסיבות המקומיות. 2 המחלקות פועלות באופן בלתי תלוי, כדי שיהיה מקום ל-2 דעות. הן מתייחסות לשאלות כמו איך מתפתח תקציב המדינה, והאם נעמוד ביעד הגירעון. שאלה מרכזית נוספת היא מה יקרה לפעילות המקומית ביחס ליכולת המשק לצמוח במלוא הפוטנציאל שלו. תהליך החשיבה הזה לוקח הרבה מאוד זמן על פני החודש. העתיד הרי לא בטוח.
"כל המערכת הזו לא עומדת לרשותנו ב-3 החודשים האחרונים, בשל העיצומים. אומרים לי שהנתונים קיימים בבנק, אבל הם לא נמצאים בידי ההנהלה ומקבלי ההחלטות, ולכן לא יכולנו לקבל החלטה מושכלת. כל עוד המצב יימשך לא ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת על הריבית", הוא מסכם.
על אלו שביקרו את החלטתו שלא לפרסם את הריבית, אמר הנגיד: "כשראיתי את התגובות לאחר ההודעה כי הריבית לא תפורסם, חשבתי מה היה קורה אם אותה החלטה היתה מתקבלת לא בתקופה שבה כולם סבורים כי הריבית צריכה לרדת, אלא כשכולם סבורים כי הריבית צריכה לעלות. האם גם אז היו באים אלינו בטענות? ההרגשה שלי היא שלא.
"בהיסטוריה שלנו היו הודעות ריבית שלא נמסרו בתאריך. חשוב שיהיה סדר. לוחות זמנים הם חלק מהשקיפות של ניהול המדיניות. לכל מדינה לוחות זמנים משלה, אבל אם הנסיבות מחייבות - ניתן לשנות תאריכים, וכבר היו דברים מעולם. גם אצלנו".
הוא אומר שאינו מאוכזב מכך שלא קיבל גיבוי מראש הממשלה, משר האוצר או מהממונה על השכר. "הבאתי את זה בחשבון. אני יודע שבמדינת ישראל יש מבנה מיוחד של יחסי עבודה. הכללים חלים על בנק ישראל כמו על גופים אחרים. אני יודע כי בפועל המדינה לא ששה להוציא צווי ריתוק לעובדים, ואני יכול להבין אותה. צווי ריתוק הם בהחלט אירוע חריג, לכן איני מאוכזב".
כשהוא מתבקש להתייחס למשכורות בבנק ישראל, אומר הנגיד: "לא ראיתי שינוי מהותי במשכורות בשנים האחרונות. נאמר לי שיחסית לעבר השכר בבנק נשחק, אם כי באופן איטי, ביחס לשכר של אוכלוסיות מקבילות. עובדי בנק ישראל, בצדק מבחינתם, רוצים שהשחיקה לא תימשך. אני לא מכיר שום קבוצת עובדים אחרת שמוכנה להשלים עם שחיקה בשכרה. אנחנו בבנק מקפידים מאוד בשמירה על חוקי המדינה. חוק יסודות התקציב מתייחס רק לשינויים בשכר, ולא לגובהו. אנחנו מקפידים מאוד שלא לחרוג בשינויים בשכר".
לגבי השינויים הצפויים בתקציב 2001 - בהם הגדלת תקציבי הביטחון תוך קיצוץ בתקציבים אחרים - אומר הנגיד: