פרשת עמדי-נתניהו הפנתה את תשומת הלב הציבורית למתנות המקבלים אישי ציבור. מאוקטובר 1999 עד יוני 2000 התקבלו במשרד האפוטרופוס הכללי דיווחים על 2,500 מתנות. ב-20 (!) השנים שקדמו לכך התקבלו דיווחים על 310 מתנות בלבד.
משנת 80' חייבים עובדי ציבור בדיווח על מתנות שקיבלו. המתנות החייבות דיווח הן אלו המקבלים בכירים במסגרת תפקידם: שרים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, מנהלים בכירים, וקצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה.
בשבעה מהמשרדים שנבדקו - החוץ, האוצר, הבריאות, החינוך, החקלאות, הקליטה והתיירות - לא נמצאו רשימות או מסמכים אחרים הנוגעים למתנות שהתקבלו בשנים עברו, ואין מידע מלא על המתנות האמורות.
המבקר מתאר, לדוגמא, את המצאי על המדפים בלשכת שר החוץ: "מוצגות על המדפים, הקירות והשולחנות, מתנות שונות, מקצתן יקרות ערך, שהתקבלו במהלך השנים, ואולם הן אינן רשומות ברשימות המצאי של המשרד. משרד החוץ אינו יודע, ואין למשרד הסבר, מה עלה בגורלן של כל שאר המתנות שקיבלו שרי החוץ מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 80', למעט קבוצה אחת של מתנות".