לאחר מינויו ב-1939 לאפיפיור ופרוץ מלחמת העולם השנייה, המשיך במדיניות קודמו פיוס ה-11 וביקש לשמור על יחסים תקינים עם מוסליני והפשיזם האיטלקי ועם היטלר. לאחר המלחמה הואשם כמי שידע על זוועות הנאצים ושתק, למרות שהיה בכוחו להשפיע. לאחר המלחמה ביקש לבצע רפורמות מתונות בקרב מאמיניו, ולשפר את תדמית האפיפיור בעולם. יחד עם זאת לחם בתוקף בעד המשך השלטת כללי האמונה הקאתולית בארצות כמו איטליה, צרפת וספרד, בעיקר נגד היתר הגירושים וההפלות