במהלך הקריירה הצבאית שלו נמשך גם לפוליטיקה, וב-1847 נבחר לחבר המועצה הכללית (הפרלמנט) בפרוסיה.
לאחר היבחרו מונה לשגריר ברוסיה ובשנת 1862 מונה לשגריר בצרפת.
באותו זמן עלה לשלטון וילהלם הראשון שנאבק עם בפרלמנט על השליטה בצבא. הוא מינה את ביסמארק לקאנצלר (ראש הממשלה) ופיזר את הפרלמנט בטענה שבידי המלך הראשות לנהל את המדינה ולפקד על הצבא. מטרת המינוי היתה שביסמרק יתמוך בצעדיו של וילהלם לפירוק הפרלמנט. וכך היה.