כל חלומותיו של ביסמארק התגשמו בשנת 1871 כאשר כל מדינות גרמניה הפכו לממלכה אחת תחת שלטונו של לקיסר גרמניה (מלך פרוסיה לשעבר) וביסמארק הועלה לדרגת נסיך.
שאיפתו הבאה היתה חיזוקה של גרמניה.
עקב מדיניותו הנוקשה נקרא ביסמארק "קאנצלר הברזל", הרואה בגרמניה מעצמה שוות ערך לשאר המעצמות, ושיעדו הבא הנו ליצור הגמוניה גרמנית. לשם כך העצים ביסמרק את צבא גרמניה, ונקט במדיניות חוץ אגרסיבית.
במדיניות הפנים הוא ניסה לשפר את תנאי חייהם של פשוטי העם וליצור מדיניות חברתית שיוויונית יותר, אך התנגד להתערבותם בפוליטיקה ובממשל.
הוא עודד מפלגות פוליטיות להלחם בינם לבין עצמן במקום שיאחדו נגד הקיסר. בימיו התחזקה גרמניה לא רק מבחינה צבאית ופוליטית אלא גם מבחינה תעשייתית.
תקופת הקיסרות הגרמנית היתה תקופת פריחה. גרמניה היתה למעצמה צבאית. צבא היבשה שלה היה החזק ביותר באירופה. גרמניה הלכה וכבשה שטחים מעבר לים בעיקר באפריקה ובאזור האוקיאנוס השקט. היתה זו גם תקפות פריחה מבחינה תעשייתית.
בשנת 1890 פרש ביסמארק מהחיים הפוליטיים לאחר שסולק המשלטון ע"י המלך החדש וילהלם השני.
נפטר בשנת 1898.