
"בנק הפועלים אינו מנהל כל מו"מ על מכירתו למשקיע זר. אולם, אינני פוסל את האפשרות שבתוך כמה שנים נשתף פעולה עם קבוצה בנקאית זרה, אם כבעלת עניין בבנק הפועלים ואם בדרך של יצירת ברית אסטרטגית עמנו", כך אמר אתמול שלמה נחמה, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים , ביום עיון שנערך באוניברסיטת תל אביב בנושא מערכת הבנקאות המסחרית בשנת 2001.
נחמה סקר בקצרה את תחום הבנקאות בארץ וציין כי, "ענף הבנקאות הישראלי עובר בשנים האחרונות מהפכה דרמטית, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית וכניסת הבנקים הזרים".
לדבריו, "מבחינה טכנולוגית, אנו נמצאים בעיצומה של "מהפכה" תעשייתית מסוג חדש, שתשפיע רבות על הבנקים. כך למשל, הבנקאות הישירה, הבנקאות הסלולרית ושירותי הבנקאות הניתנים באינטרנט, הם תוצר ישיר של ה"מהפכה" הטכנולוגית, בה יהיה קיים יתרון משמעותי לגודל. במסגרת "מהפכה" זו, משקיע בנק הפועלים במהלך השנה למעלה מ-400 מיליון שקל במערכות טכנולוגיות חדישות, ובסך הכל תגיע השקעת הבנק במערכות טכנולוגיות לכ-1.5 מיליארד שקל במהלך השנים הקרובות".
נחמה התייחס להשקעת הבנק בתחום האינטרנט וציין כי, "מדובר בהשקעה נכבדה, אבל בנקים דומים בעולם משקיעים הרבה יותר. בינתיים, בנקאות האינטרנט של בנק הפועלים, שהיא תוצר מובהק של ההתפתחות הטכנולוגית, כוללת כבר כ-250 אלף לקוחות, כאשר מספר לקוחות האינטרנט של יתר הבנקים גם יחד, הוא דומה". נחמה הוסיף כי "כל הבנקים מפסידים כרגע בגין פעילות האינטרנט, כאשר ההשקעות בתחום הן משמעותיות, אבל, אף בנק רציני לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור ולא לעשות כן".
מעבר לפן הטכנולוגי, ציין נחמה את חשיבות תהליך הגלובליזציה. לדבריו, "סקירת פעילות 250 הבנקים הגדולים בעולם, תראה כי מרביתם הפנימו את תהליך הגלובליזציה ומנהלים סניפים בחו"ל. על רקע זה, כניסת הבנקים הזרים לישראל נראית טבעית והגיונית. אותם הבנקים הזרים שפתחו פה סניפים בחרו להתמקד בענף ההיי-טק, בו הם ראו את הפוטנציאל הרב ביותר, ובתחומי הבנקאות העסקית והבנקאות הפרטית".
"כיום, לאחר שענף ההיי-טק נמצא במשבר עמוק והבנקים הזרים הורידו את ציפיותיהם מענף זה, משקיעים בנקים אלה מאמץ רב בתחום הבנקאות הפרטית, בו הם מגיעים להישגים, בין היתר בשל העובדה שהם מציעים שירותים אותם הבנקים הישראלים לא יכולים להציע. כך למשל, לקוח הנכנס לסניף של סיטיבנק או לסניף של HSBC ומבקש לרכוש פוליסת ביטוח, אותו הסניף יכול להפנותו לסניף של הבנק בחו"ל בכדי שיציע לו פוליסה".
באשר להמשך פעילותם של הבנקים הזרים בארץ, כמו גם רכישת בנק ישראלי על ידם, סבור נחמה כי בשלב זה אין החלטות מגובשות מצד מי מבין הבנקים הזרים, לכיוון של רכישת בנק ישראלי. להערכתו, "יידרש עוד זמן ונסיון נצבר, בכדי ששאלה זו תהיה רלוונטית. משבר שוקי ההון העולמיים, מצב המשק הישראלי והמצב הבטחוני באזורנו, משפיעים על ההחלטה להימנע מרכישת בנק ישראלי בטווח הקצר. אולם, מחירם של הבנקים הישראלים, בהשוואה לבנקים בחו"ל, הוא אטרקטיווי ולטווח ארוך, קיים פוטנציאל רב במשק הישראלי. ככלל, הבנקים הזרים רואים בחיוב את מערכת הדיווח במשק הישראלי ואת התייחסות הרשויות לנושא, כך שבטווח הארוך, רכישת בנק ישראלי תהיה מהלך בלתי נמנע".
נחמה הוסיף כי בנק הפועלים נערך אף הוא לעידן הגלובליזציה: "ההיסטוריה של בנקים ישראלים בחו"ל, איננה חיובית. אולם מבחינתנו, במהלך 5 השנים האחרונות, הפעילות הבינלאומית של הבנק היא רווחית, ומשתפרת משנה לשנה". נחמה הוסיף בהקשר זה כי "פוטנציאל הגידול של הבנק בישראל הוא מוגבל, והגידול העתידי של הבנק יוכתב בחו"ל. בהתאם לכך, הודענו היום על הקמתה של חברת נכסים חדשה, Asset Management אשר תמוקם בלונדון ותשתף פעולה עם חברת Frank Russel בתחום הייעוץ וניהול נכסים בינלאומי. החברה תחל בפעילותה תוך מספר חודשים, כאשר בכוונתנו להקים גם קרנות ייחודיות שיתמחו בשווקים בינלאומיים. בנוסף, כבר הודענו השבוע על פתיחת בנק סיגנצ'ר הכולל 6 סניפים בניו יורק. בראש הבנק עומדת קבוצה אשר ניהלה בעבר את עסקי בנק ריפבליק בניו יורק".
נחמה התייחס גם לסוגיית המיזוגים בין הבנקים בארץ. לדבריו, "העובדה שבמהלך שש השנים האחרונות היה רק מיזוג אחד (המיזוג בין בנק אגוד לבנק כרמל), נובעת מבעיות משפטיות וחוסר בשלות של הענף. באופן כללי, מיזוגים בין בנקים הם רצויים וחיוביים, ובעתיד הקרוב ניתן יהיה לחזות במיזוגים שכאלה, גם בארץ".