במסגרת תפקידו כראש העדה החרדית בירושלים הוא נקט במדיניות אשר מצד אחד תגן על פי דרכו על אורחות חייהם של בני העדה החרדית, ואולם יחד עם זאת תביא להם יתר רווחה כלכלית באמצעות יצירת קשר עם אנשי היישוב החדש. כתוצאה מכך הוא התנגד בכל תוקף לציונות ולציונים. עמדתו התקיפה כלפי חיים וייצמן, משזה ניסה לשדל אותו לשמור על קשר עם היישוב החדש ועם ההסתדרות הציונית, הפכו את זוננפלד לאיש נערץ על בני עדתו. יחד עם זאת שמר זוננפלד על קשר עם אישים שהכירו בציונות כמו הרב קוק, הוא ידע להעריך את מעשה הציונים בבניית היישוב היהודי בארץ-ישראל, והוא אף התקרב במידה מסויימת לאנשי אגודת ישראל המתונים ממנו ובני עדתו.