מאז סיים את לימודיו החל בלייר להיות מעורב בעשייה הפוליטית במסגרת מפלגת הלייבור. ב-1982 הפסיד בבחירות מטעם המפלגה בעיירה ביקונספילד, אולם ב-1983 נבחר לפרלמנט כנציג הלייבור של העיר סדג'פילד בצפון אנגליה. מפלגת הלייבור שהתה באותן שנים באופוזיציה.
בשנים 1984-1987 כיהן כדובר האופוזיציה לענייני כלכלה ואוצר. בשנים 1987-1988 כדובר האופוזיציה לענייני מסחר ותעשייה.
באוקטובר 1988 מונה לשר האנרגיה בממשלת הצללים, ועמד בראש המתנגדים להפרטת שוק החשמל. ב-1989 מונה לשר העבודה בממשלת הצללים. ב-1992 מונה לשר הפנים בממשלת הצללים.
בכהונתו כחבר ממשלת הצללים היה בלייר מהדוברים הבולטים שקראו למפלגת הלייבור לאמץ קו הפונה למרכז הפוליטי.
בספטמבר 1992 מונה לחבר הוועדה המרכזת של מפלגת הלייבור הבריטית. הוא עמד בראש הוועדה לרפורמה חוקתית של המפלגה. כמו כן פעל לקידום ההצטרפות לאיחוד האירופי.