בנו השני של השולטאן מוחמד ה-2. נולד באיסטנבול. הומלך תחת אחיו אבדול מג'יד ה-1 בשנת 1861. השתייך לכת המוולווית (הדרווישים), נודע באהבתו לאמנות. בעשר שנות מלכותו הראשונים ביקש להעמיק את הקשרים של האימפריה העות'מאנית עם המעצמות הגדולות - בריטניה וצרפת, ולפתור אתן את המאבקים סביב סוריה, הבלקנים וכרתים. הוא היה השולטאן הראשון שביקר במצרים (1863), ובמערב אירופה (1867). במקביל הוא המשיך בדרך קודמיו וביקש להעמיק את הרפורמות בסדרי הממשל, בכלכלה, ובחברה התורכית שמגמתן היה לקרב את האימפריה העות'מאנית למערב.