ב-1870 שינה באופן קיצוני את מדיניות הפנים והחוץ כתוצאה מהתפתחויות באימפריה העות'מאנית ובאירופה. הוא הכריז על עצמו, בעקבות תסיסה פנימית שאיימה על משטרו מצד חוגים שונים הקשורים לעיתונות, לאינטלקטואלים תורכים, לכוהני דת ולראשי הצבא, כשליט אבסולוטי יחיד ונקט בצעדי דיכוי נגד חוגי אופוזיציה. במקביל הוא החל להתרחק מהמדיניות הפרו-מערבית שנקט, והתקרב לרוסיה ולארצות הבלקן. הודח בשל כך מתפקידו על ידי מוראד החמישי וארבע ימים לאחר מכן נמצא מת בארמונו כשפרקי ידיו חתוכים.