בשנות ה-90 ידעה הקריירה הפוליטית של ז'וספין דעיכה. ב-1992 הוא איבד את מינויו בקבינט וב-1993 איבד את מקומו באסיפה הלאומית. באפריל 1993 התפטר מחברותו בוועדת ההיגוי ומזכירות המפלגה הסוציאליסטית. זאת, בין השאר, לאחר חילוקי דיעות קשים עם חבריו למפלגה.
אולם עקב קשיים בהם נתקלה המפלגה באמצע שנות ה-90, לאחר שרבים מבכיריה הסתבכו בשערוריות פוליטיות ופיננסיות, הודיע ז'וספין בינואר 1995 שיתמודד מטעמה על הנשיאות. בסיבוב הראשון של הבחירות גבר על מתמודדיו, ז'ק שיראק ואדוארד בלאדור. אך בסיבוב השני הפסיד לז'ק שיראק.
לאחר ההפסד מונה ז'וספין שוב ליו"ר המפלגה הסוציאליסטית, בבחירות הראשונות הישירות בתולדות המפלגה על ידי חבריה וזכה ל-94 אחוזים מהקולות.