נולד בסנט פטרסבורג. בנו השני של אלכסנדר השני. קיבל חינוך כללי וצבאי בהתאם למסורת הצארית. ב-1865 הפך ליורש העצר לאחר מות אחיו ניקולאי. לאחר רצח אביו ב-1881 מונה לצאר על רוסיה. נקט במדיניות שמרנית הנוטה לסלאבופליות, למרות שביקש לשפר את יחסי החוץ של ממשלתו וביקש להרחיב את השקעות החוץ בכלכלה הרוסית. לפיכך מצד אחד הוא המשיך לבטוח ביועצו ומחנכו קונסטנטין פוביידונוסציב, ראש הסינוד הקדוש שנקט במדיניות שמרנית וסלבופילית. הוא ביטל את פרסום הפקודה על ההכנות למתן חוקה קונסטיטציונית שעליה חתם אביו שעות מעטות לפני הרצחו. ובמהלך כהונתו הוא ערך מסע לחיסול התנועה המהפכנית, קיצץ ברפורמה שהחל בה אביו ופתח במדיניות של רוסיפיקציה שבמסגרתה הוא ביקש לדכא דתות שאינן קשורות לאורתודוכסיה הנוצרית-פרובוסלבית. ואולם, מהצד האחר, הוא מינה את סרגי ויטא הליברל לתפקידים חשובים בממשלתו, כדי שינסה לפתוח את הכלכלה הרוסית בפני השקעות אירופיות. בפרספקטיבה היסטורית נראה שהשיג את שתי מטרותיו בו זמנית. הריאציה והשמרנות אכן השתלטו על מדיניות הפנים שלו, ואולם צעדיו לפתיחות כדי לזכות בהשקעות חוץ הביאו גם להתפתחויות זעירות בתחום הליברליזציה בכלכלה הרוסית ובתחום הפתיחות למערב.