נולד במונדובי, שבפיידמונט. קיבל חינוך כללי. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת טורינו. ב-1882 נבחר לפרלמנט האיטלקי ברומא מטעם המפלגה הליברלית. הפך תוך זמן קצר לאחד הפרלמנטרים הבולטים בפרלמנט. ב-1892 נבחר לראשונה כראש ממשלת איטליה, אך נאלץ לפרוש מהממשלה אחרי שנה בעקבות שערוריה כספית. ב-1903 נבחר שנית. בשלוש כהונות, בשנים 1903-1905; 1906-1909; 1911-1914 בצע רפורמות במדיניות הפנים האיטלקי. הוא ביקש להתפייס עם הכנסייה תוך מאבק עיקש בשמאל האיטלקי. במדיניות החוץ הוא ביקש להתקרב לאימפריה האוסטרו הונגרית. הוא סיפח את לוב וב-1914 הכריז מלחמה על טורקיה. התנגד להצטרף לבריטניה וצרפת במאבקם בגרמנים במלחמת העולם הראשונה. בעקבות כניסת איטליה למלחמה הוא נאלץ להתפטר ממשרתו. במשך שש שנים ישב באופוזיציה והיה נאמן להשקפה הדוגלת בניטרליות האיטלקית במלחמה. ב-1920 נבחר שוב לראש ממשלה ואולם כיהן רק כשנה בעקבות המהומות שהתחוללו באיטליה לאחר פרסום חוזה ורסאי, ולאחר שלא הסכים לדרישות הלאומנים בנושא פיומה. למרות שכיהן חמש פעמים כראש ממשלה, הוא נחשב למדינאי מושחת שסימל לאיטלקים רבים אי יציבות פוליטית נעדרת חוט שדרה מדיני.