בנו של הדוכס מאורליאן. בגיל צעיר הצטרף לצבא ועלה במהירות בדרגות קצונה. תמך במהפכה הצרפתית. פיקד על הכוחות הצרפתים במלחמתם נגד האוסטרים ב-1792. מחשש שייפגע מהטרור היעקוביני, ערק ב-1793 מהצבא ביחד עם מפקדו העליון דמוריה וברח מצרפת. חי בשווייץ ובארצות הברית וב-1800 הגיע לבריטניה במטרה להנהיג משם הפיכה נגד נפוליאון. ואולם הוא נכשל. חזר לצרפת לאחר מפלת נפוליאון. בשנים 1815-1830 פעל כאיש אופוזיציה ודרש להשיב לו את המלוכה כנצר לבית אורליאן. עמד בראש מהפכת יולי 1830 שהתקוממה כנגד משטרו של שרל העשירי והפכה אותו למלך צרפת. תקופת מלוכתו אופיינה באי שקט פוליטי ומדיני והוא נאלץ להנהיג אמצעי דיכוי בתגובה על נסיונות להפיל את שלטונו. במהפכת 1848, "אביב העמים" הוא איבד את כתרו. ומת בגלות בבריטניה.