מאת יעל בדרשי
למרות החשש מפיגועים, למרות המיתון והאווירה הכבדה, "שבוע הספר העברי" מסתמן כהצלחה מפתיעה. נתונים כלכליים מדויקים יגיעו רק בעוד כשבוע, אבל כבר עכשיו ניכרת עליה משמעותית במכירות ובמצב הרוח. אמנם השנה הגיעו פחות מבקרים מבשנים קודמות, אבל אלה שהגיעו קנו, והרבה.
רוב הוצאות הספרים הגדולות מדווחות על עלייה של 20-40 אחוז במכירות יחסית לשנה שעברה, שהיתה חלשה במיוחד. לפי ההערכות, נתוני המכירות משתווים לאלו של לפני שנתיים, כך שדווקא בימים אלה המצב חוזר לקדמותו.
נחמן גל, מנהל כלכלי בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מעיד: "ההצלחה היא מעבר לכל הציפיות. חששנו שבגלל הפיגועים הדוכנים יהיו ריקים, אבל עם ישראל הגיע, וקנה". פרופ' מנחם פרי, עורך הספריה החדשה של הקיבוץ המאוחד, מוסיף: "אם המצב יימשך ככה לאורך כל השנה, זו תהיה השנה הכי טובה שהיתה לנו אי פעם, מאז שאנחנו קיימים".
"היתה הפתעה גדולה", מאשר ירון סדן, מנכ"ל הוצאת עם עובד. "בכלל, בשנה האחרונה יש עליה משמעותית ברכישות. עם פרוץ האינתיפאדה היתה עצירה רגעית, ואחרי חודשיים המכירות שוב עלו. אין לי הסבר, אולי זה בגלל שרואים פחות טלוויזיה".
למשורר רוני סומק יש הסבר פואטי יותר: "לקנות ספר זה כמו לקנות לחם, זאת אינפוזיה של שמחה בימים הקשים האלה". ואכן, לתופעת הקריאה המוגברת בעתות מצוקה בטחונית יש תקדימים. "שיא מכירות הספרים אי פעם היה בתקופת מלחמת יום הכיפורים", נזכר הסופר והמו"ל רם אורן. "אני חושב שהספרות היום כאן בארץ היא במידה רבה ספרות של אסקפיזם, בריחה מהמציאות. אנשים רוצים לברוח מהאקטואליה ולקרוא על חיים נורמליים".
פרופ' פרי סבור אחרת: "ספרים טובים הם לא בריחה מהמציאות, להפך, זו אולי ההתמודדות האמיתית עם המציאות". הסופר אתגר קרת מוסיף: "כשאני שומע את פואד בן-אליעזר מדבר, זה נראה לי אסקפיזם לעומת קפקא".
תופעה בולטת במיוחד השנה היא ריבוי המבקרים הצעירים, בגילי 15- 30. מריצה רוסמן, מו"ל הוצאת גוונים, מתרגשת במיוחד מהחיילים שמעלעלים בספרי השירה: "זה כמו פעם, בשנות השבעים. הנוער כנראה לא מפחד משום דבר. הנוער אוהב ספרים, ומגיע. זה אושר לראות שזה קיים".
האם "המצב" משפיע גם על תוכן היצירה הספרותית העכשווית? שמעון אדף, עורך ספרות המקור בכתר, אומר: "חשוב ליצור ספרות ישראלית שמתמודדת עם האקטואליה, אבל זה בעייתי, כי ההוויה כאן כל כך אינטנסיבית שאין שהות לעבד אותה. ייקח זמן עד שהדברים יחלחלו לכתיבה. אני עובד כרגע עם סופרים צעירים שהכתיבה שלהם חגה סביב הבהלה מהאקטואליה, הפחד להיות פה, הפחד מהדברים שקורים כאן ועכשיו, שלא מאפשרים ליצור ספרות. זה משהו שאני מחפש אצל סופרים צעירים".
חיים פסח, העורך הראשי של הוצאת בבל, טוען שלא מעט מצבים טראומטיים עדיין מודחקים בתודעה הקולקטיבית הישראלית, ולכן כמעט שלא נמצא להם ייצוג בפרוזה העברית: "כותבים מעט מאוד ספרות שעוסקת במלחמות כמו יום כיפור או לבנון, קונים, למשל, מעט מאוד ספרים על השואה. מהבחינה הזאת, הקולנוע פה באמת מקדים את הספרות".