נולד במונסטירצ'ינה שבפלג מוהילב. קיבל חינוך תורני ולמד בישיבת שקלוב. נמשך מילדותו להשכלה. נדד בערים שונות כשהוא מתפרנס מחזנות ודרשנות. התיישב ב-1862 באודיסה. ב-1868 עבר לווינה והתפרנס מהגהה ומהוראת השפה העברית. במקביל הוא החל להוציא את כתב העת "השחר" שהפך עם השנים לבמה החשובה ביותא להגות ההשכלה ולרעיונותיה. בבמה זאת הוא פרסם את ספריו החשובים ביותר שהפכו עם הזמן לנכס צאן ברזל של הספרות העברית בכלל ושל ספרות ההשכלה בפרט. בביקורו ברוסיה ב-1881 הוא למד עד כמה כתביו פופולריים בקרב היהודים אתם נפגש ולאור קבלת הפנים לה זכה. ב-1882 הצטרף לתנועת חיבת ציון ותמך בה. בוועידת קאטוביץ ב-1884 נבחר כחבר כבוד של הנהגת תנועת חיבת ציון. הוא נפטר במיראן, אוסטריה ועצמותיו הועלו לישראל ב-1952.