
לאחר הקמת מדינת ישראל ברח ערפאת לקהיר, שם למד הנדסה אזרחית.
ב-1952 הצטרף לארגון "האחים המוסלמים".
ב-1957 הקים בכווית את ארגון הפתח' שפעל להשגת עצמאות לעם הפסלטיני. ב-1967 התמזג הפתח' עם ארגון אש"ף. מ-1968 מכהן ערפאת כיו"ר אש"ף.
בשנות ה-70 יזם ערפאת שורה של התקפות טרור על ישראל, שהביאו לפירסומו העולמי של אש"ף ולהכרה בינלאומית בו כנציג העם הפלסטיני. בשנות ה-90 ניהל מגעים דיפלומטים עם ממשלת יצחק רבין לחתימה על הסכמי שלום בין ישראל לפלסטינים. ב-1993 חתם בוושינגטון על הסכם להסדר מסגרת, "הסכם אוסלו", עם יצחק רבין ונשיא ארה"ב ביל קלינטון.
בינואר 1996 נבחר לנשיא האוטונומיה הפלסטינית.
ערפאת נשוי לסוהא טאוויל, ואב לבת זהווה.