למצוא את המילים הנכונות המתארות את החוויה
הטראומתית הוא הדבר המקשר את הנפש ללב. יכולת
לבטא בקול רם (גם בכתיבה) את הרגשות הקשורות
לטראומה הוא חלק נכבד של הטיפול בטראומה.
החלק האחר הלא פחות חשוב היא יציאת מהתחושה
של חוסר אונים התלווה למצבים טראומתיים וזאת
ע"י שיחזור במקום בטוח ומציאת פתרונות, פתיחת
אלטרנטיבות.
בגלל הקושי לתאר במילים את הטראומה, הכל
יכול לחזור בתמונות (חלומות), בריחות,
בצלילים, באינטונציות של קול שמפעיל אצלנו
את הזיכרון והכל עולה מחדש. אבל לא כל הזמן
אנחנו מבינים את מקור התחושה הרעה, החרדה.
עוצמת ותדירות התופעה תשתנה לפי מצב התובנה
שלנו בטראומה שלנו. מובן שרפוי אינו בא לבד
והזמן כאן אינו מרפא! הזיכרונות שלנו הם שלנו,
ואף אחד לא יכול לקחת אותם, לטוב ולרע, השאלה
מה אנחנו עושים אתם. לשכוח אי אפשר אך להפוך
את הזיכרונות לפחות מאיימים, זו המטרה.
|תמונה1|
דניאלה