לאמא
======
"אמא, כל כך הרבה שנים עליך כעסתי
על כל מה שהיה לי
על מה שלא הצלחתי
ניסיתי ללמוד, ניסיתי להצליח
להיות טובה תמיד
אבל זה לא תמיד הצליח.
באמת שרציתי
ותמיד, כל הזמן ניסיתי
רציתי חיזוק, רציתי שתגידי
יופי! הצלחת! איך כמוך!
אך מילים כאלה פשוט לא הגיעו.
ומה שעשיתי וכל מה שניסיתי
הרגשתי תמיד שלא מיציתי
את כל מה שיכולתי ואת כל מה שבאמת רציתי
והחיים עברו
ועבודות לרוב החלפתי
נישאתי, וילדים שניים ילדתי
יפים מאין כמוהם
ואיתם אני יודעת,
באמת הצלחתי
והנה לאחר זמן מה
חשבתי שגם איתם נכשלתי
כי אחד ממש לי דמה
בכל התנהגותו, שלפעמים הייתה בוטה
ושוב האשמת אותי
שאני לא מצליחה
גם לגדל ילדים כהלכה.
היום לאחר חלוף הזמן
למדתי להכיר את העניין
זה לא אני אשמה
ולא ילדי אשם
ומשום מה גם אבא לא
ובוודאי שגם את
כי את, מאיפה לך לדעת
שהיתה לנו כזאת בעיה
כזאת הפרעה?
היום כולנו יודעים
שאנחנו ADHD
ואני סולחת לך שלא הבנת
שלא עזרת
ושלא תמיד פירגנת
הרי את לא הבנת,
ואני סולחת לעצמי
כי זה לא מאוחר
ופתחתי חלון גדול
והיום אני מוכנה לכל
לא סתם, להכל,
היום כשאני מכירה את הבעיה
אני מודה בעובדה,
שאני באמת רוצה
ובאמת יכולה
אבל יש לי בעיה
שאיתה אני לומדת היום לחיות
כי זה אפשר ורצוי לשנות.
היום כשאני יודעת יותר
אני סולחת לך, לאבא, לי
ולילד שלי
על כל מה שעשה
ועל כל מה שעוד יעשה
כי הדברים שלי קרו
ודאי גם לו יקרו,
אך ההבדל ביני ובינך
שאני יודעת את הבעיה
ואנסה להיות לו לעזרה
בי נשבעתי
כל עוד אני חיה
אסלח לו, ולא חשוב על מה
וגם את, אמא! אני יודעת
סלחת לי! כי את אמא שלי
ועכשיו את מבינה
לא הייתי ילדה רעה
הייתה לי פשוט בעיה".
***********************