ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע היום (ראשון) לבית המשפט במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, ואמר: "האמת יוצאת לאור". מנדלבליט, שהגיע להעיד לבקשת צוות ההגנה של נתניהו, התייחס במהלך חקירתו לאישורים שניתנו לפעולות החקירה בתיקי האלפים, וחשף כי הורה לבטל פעולה שנועדה להציב האזנת סתר לנתן אשל, לאחר שהתעורר אצלו חשש לחדירה לעניינים פוליטיים.
מנדלבליט התייחס בחקירתו גם לתרגיל החקירה שנעשה למקורבת של עד המדינה ניר חפץ, והבהיר כי מדובר במהלך פסול. "זה דבר שהפריע לי מאוד, הוא פסול ולא נכון", אמר. לדבריו, שקל אם לפתוח בבירור באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים, אך החליט להסתפק בבדיקת מסמכים כדי שלא ליצור חשש לשיבוש החקירה נגד נתניהו. "היה צריך טיפול לכל הפחות משמעתי", הוסיף.
במהלך החקירה הציג חדד את עמדות הצדדים בנוגע לישיבה שבה נדון תרגיל החקירה למקורבת של חפץ, שבה השתתפו, לדבריו, גם נציגי הפרקליטות. מנדלבליט אישר כי לא ידע על כך, וכשנשאל אם היה מצופה מצוות התביעה לעדכן אותו, השיב בחיוב. עוד ציין כי לא נמסר לו שהחוקר אלי אסייג אישר את התרגיל, והסכים כי מידע זה היה צריך להגיע אליו.
כשחדד טען כי הפרקליטות מנעה את בירור התקרית, השיב מנדלבליט: "אני מנעתי את הבירור". לדבריו, ההחלטה נבעה מחשש שבירור באמצעות גביית עדויות יוביל לטענות על שיבוש החקירה.
בהמשך נשאל מנדלבליט אם ידע על שימוש ברוגלות במסגרת החקירות והשיב בשלילה. גם כשנשאל אם היה מעורב בקביעת הלחצים שיופעלו על נחקרים כדי שיהפכו לעדי מדינה, השיב כי לא היה מעורב בכך וכי הוצגו לו הממצאים. כשנשאל על טענות להתערבות בקשר שבין חשוד לעורך דינו, הבהיר כי אינו מקבל מצב שבו חוקר אומר לחשוד להחליף עורך דין, אך ציין שאינו מכיר מקרה כזה.
לדיון הגיעו גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר החוץ גדעון סער, חברת הכנסת טלי גוטליב ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה. באולם נכחו עיתונאים רבים וכמה מתומכיו של נתניהו.
"הפעולה הטרידה אותי והכעיסה אותי מאוד"
במהלך חקירתו בידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, נשאל מנדלבליט על פעולות חקירה שבוצעו ללא אישורו. היועץ המשפטי לשעבר הבהיר כי לא נדרש לאשר כל פעולה שנעשתה במסגרת החקירות, אך ציין כי היו גם פעולות משמעותיות שלא אושרו על ידו.
כשנשאל אם היו מקרים שבהם בוצעו פעולות חמורות ללא אישורו, השיב בחיוב. בהמשך סיפר על פעולה מסוימת שעוררה את התנגדותו והובילה לביטולה.
"אני לא זוכר האם אי פעם דיווחו השוטרים ש'ביצענו פעולה בלי אישורך', אבל אני כן זוכר שהייתה פעולה שהטרידה אותי, הכעיסה אותי מאוד, והפעולה בוטלה", אמר מנדלבליט.
לדבריו, הפעולה שנפסלה הייתה הצבת האזנת סתר לנתן אשל. "רציתי לא להיכנס בחקירה למקומות בעייתיים. הפעולה בוטלה. זו הייתה הצבת האזנת סתר לנתן אשל", הסביר.
מנדלבליט הוסיף כי שאל את החוקרים אם יש דבר הקושר את אשל לתיק, והבהיר כי הפעולה אינה מקובלת עליו. "אמרתי: 'יש משהו שקושר אותו לתיק?' אמרתי: 'לא מקובל עליי'. יכולים לעלות דברים פוליטיים. אמרתי: 'לא רוצה שתיכנסו למקומות האלו'".
"המשטרה הם סוסים דוהרים": מדוע דרש פיקוח מיוחד?
מנדלבליט הבהיר כי תיקי נתניהו דרשו ממנו מעורבות חריגה ביחס לתיקים פליליים אחרים. "התיק היה שונה מכל תיק אחר. השקעתי בו מאמץ וייחסתי לו חשיבות", אמר, אך הדגיש: "לא נכון שאישרתי כל תו ותו, ולא הייתי אמור". לדבריו, תוכניות החקירה הועברו מהמשטרה דרך הפרקליטות, ופעולות מרכזיות נדונו בישיבות שבהן הוחלט אילו מהן יש לבצע. בהמשך אישר כי התקיימו עשרות פגישות שעסקו בתיקים, כמעט מדי שבוע, וכי חלקן עסקו באישור או בדחייה של פעולות חקירה.
בהמשך עדותו הסביר מנדלבליט את תפיסתו בנוגע לפיקוח על חקירות ראש הממשלה. לדבריו, אף שהחוק לא חייב אותו לאשר כל פעולה, הוא ביקש שהפעולות המרכזיות בחקירות יוצגו בפניו בשל רגישותן.
"התיק הזה היה משמעותי. לא אישרתי ולא דרשתי אישור לכל פעולה, וזה בסדר גמור", אמר. "כתובע כללי זה בסדר גמור שהמשטרה תעשה פעולות. במקרה ייחודי זה רציתי שהפעולות העיקריות יוצגו בפניי ויאושרו על ידי, למרות שהחוק לא מחייב, מטעם שזה היה מאוד רגיש".
מנדלבליט הסביר כי החלטות התביעה צריכות להישען על שני שיקולים מרכזיים: הראיות והאינטרס הציבורי. מצד אחד, לדבריו, כשמתעורר חשד נגד ראש ממשלה יש חובה לברר אותו ולא להשאיר אותו תלוי באוויר. מצד שני, נדרשת זהירות מיוחדת כדי למנוע פעולות חקירה בלתי מידתיות.
"כשמדובר בראש הממשלה צריכים לא להשאיר חשד באוויר. אם יש חשד, אתה חייב לברר אותו", אמר. עם זאת, הזהיר מפני נטיית המשטרה להרחיב את החקירה: "המשטרה תמיד הם 'סוסים דוהרים' בכל התיקים. הם מנסים להגיע כמה שיותר חזק לכל חשד בעבירה, בכל התיקים, לא רק בתיק הזה".
לדבריו, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא גם לרסן את פעולות החקירה במקרים המתאימים. "לכן חשוב הפיקוח, במיוחד כשמדובר בראש הממשלה. התביעה הם גם יותר מחמירים. היועץ תמיד נוטה לרסן", הסביר.
מנדלבליט הוסיף כי השיקול השני הוא שמירה על מעמדו וכבודו של ראש הממשלה. "לא מוכן שייכנסו עניינים פוליטיים-מדיניים, צריך לגלות רגישות", אמר, והדגיש כי לא התכוון לאשר כל פעולה, אלא לבחון את הפעולות המרכזיות.
מנדלבליט: חשיפת תרשומות פנימיות תגרום נזק
במהלך החקירה נשאל מנדלבליט גם על האפשרות לפרסם תכתובות ותרשומות פנימיות שנערכו במסגרת עבודת גורמי התביעה.
מנדלבליט הביע התנגדות לחשיפתן והזהיר מפני הפגיעה האפשרית בעבודת המערכת. "יש לי חשיבות ואחריות. אני חושב שאם תרשומות פנימיות ייחשפו, זה יגרום נזק", אמר.
על תיק הצוללות: "לא זיהיתי חשד נגד ראש הממשלה"
מוקדם יותר בחקירתו שאל חדד את מנדלבליט על תקופת כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, מפברואר 2016 ועד 2022, ועל החקירות בתיקים 1000, 2000 ו-4000 שהתנהלו במהלכה.
כשנשאל מדוע ניתנו לתיקים המספרים הללו, השיב מנדלבליט: "אין לי מושג. אותי זה לא העסיק, דברים של המשטרה".
בהמשך עבר חדד לתיק 3000, פרשת הצוללות, ושאל אם העובדה שניתן לתיק מספר סידורי גרמה לו לחשוב שהמשטרה מכוונת לחקור את נתניהו. "לא. יכול להיות שהמשטרה כיוונה לשם, אותי זה לא עניין", השיב מנדלבליט.
כשחדד ציין כי מנדלבליט לא אישר לחקור את ראש הממשלה בתיק 3000, השיב היועץ המשפטי לשעבר: "נכון. הבהרתי גם לעוסקים במלאכה שאין ראיות נגד ראש הממשלה. לא זיהיתי חשד נגד ראש הממשלה בתיק זה. ככל שהיו מגיעות ראיות בהמשך, הייתה נפתחת חקירה או בדיקה".
עם זאת, הבהיר כי אישר לגבות עדויות הרלוונטיות לתיק.
בהמשך נשאל מנדלבליט על כתב האישום נגד נתניהו ואישר כי ההחלטה להגישו הייתה שלו, וכי אישר גם את כתב האישום המתוקן. לדבריו, פירוט המקרים באישום השוחד נעשה בהתאם להנחיית בית המשפט. חדד טען כי חתימתו של מנדלבליט הועברה מכתב האישום המקורי למסמך המתוקן, אך מנדלבליט דחה את אופן הצגת הדברים והדגיש כי אישר את כתב האישום המתוקן. כשנשאל אם הוצגו לו חומרים שלטענת ההגנה מלמדים על היענות נרחבת של אתר וואלה לפוליטיקאים אחרים, בהם יצחק הרצוג, השיב כי אינו זוכר זאת.
מנדלבליט התייחס גם להכנותיו לעדות והסביר כי סירב להיפגש עם סנגורו של נתניהו לפני הדיון. לדבריו, לא חשב שנכון לקיים פגישת הכנה עם הסנגור, אך הבהיר כי יציית לצו בית המשפט. הוא סיפר כי רענן את זיכרונו באמצעות כתבות שמצא באינטרנט, בעיקר בנוגע לאישור פתיחת החקירות, והדגיש שלא שוחח עם גורמים המעורבים במשפט. "הקפדתי מאז שסיימתי את התפקיד לא לדבר עם אנשים שקשורים למשפט הזה, ובטח לא אחרי שקיבלתי זימון לעדות בבית המשפט", אמר.
העימות מחוץ לאולם והאזהרה של הפרקליטות
בפתח הדיון סיפר מנדלבליט לשופטים כי בעת שהמתין מחוץ לאולם פנתה אליו עיתונאית בשורת שאלות. "כשהמתנתי בחוץ תקפה אותי עיתונאית, לא פיזית. באה אליי בסדרת שאלות. הקפדתי לא לדברר את המשפט בתקשורת. היא מטיחה טענות שאני לא יכול להגיב ולא רוצה", אמר
העיתונאית איילה חסון ביקשה להציג לשופטים סרטון שצילמה. השופטת השיבה למנדלבליט: "כשמוציאים אותך החוצה נבקש שישימו לב".
המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יונתן תדמור, התייחס בפתח הדיון להחלטת הפרקליטות שלא להתנגד לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
"עדותו של מנדלבליט היא חריגה שבחריגים. העדת תובעים עלולה להפוך לכלי ניגוח אישי", אמר, והזהיר גם מפני חשיפת שיח פנימי שעלולה להרתיע גורמים במערכת התביעה.
תדמור הבהיר כי ההחלטה שלא להתנגד לעדות התקבלה בשל הנסיבות הייחודיות של התיק בלבד. לדבריו, מנדלבליט כבר פירט במזכר שהגיש באמצעות הפרקליטות את סדר הדברים הנוגע לפתיחת החקירות. הוא הדגיש כי ההסכמה לעדות אינה משקפת שינוי במדיניות הפרקליטות בנוגע להעדת בכירים אחרים, גם במסגרת המשפט הנוכחי.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, פתח את החקירה והבהיר כי בכוונתו לנהל אותה באופן מקצועי. "אני מתכוון לחקור אותך מקצועית. לא בצורה מתלהמת ולא לריצוי הקהל", אמר למנדלבליט. בהמשך הוסיף: "אני חושב שיש חלקים גדולים שאתה לא מכיר, דברים שהוסתרו ממך. נראה את זה ביחד".
המחלוקת על אישורי החקירה
עדותו של מנדלבליט מתקיימת על רקע טענות ההגנה בנוגע לאישורים שנתן לחקירות נגד נתניהו, ובשאלה אם פעולות חקירה מסוימות בוצעו מעבר למסגרת שאושרה.
סוגיית אישורי החקירה עלתה בעבר כמה פעמים במהלך המשפט. בפברואר השנה התעוררה מחלוקת בעקבות פרסום קטעים מדיון שנערך ביולי 2016 בין מנדלבליט לחוקרי המשטרה. ההגנה ביקשה לבחון אם חלק מפעולות החקירה בוצעו ללא אישור מתאים, ואילו בפרקליטות ביקשו להציג מסמכים נוספים כדי להבהיר את ההקשר המלא של הדברים.
גם בעדותו של ניצב-משנה מומי משולם, שעמד בראש צוות החקירה בתיקים 1000 ו-2000, עלתה הסוגיה. משולם העיד כי פעולות החקירה עברו את האישורים הנדרשים מהגורמים המוסמכים במשטרה ובפרקליטות.
מדנלבליט: "אישרתי לחקור טובות הנאה - לא אישרתי שמות ספציפיים"
לדברי מנדלבליט, עמדתו המשפטית הייתה שאין צורך באישור בכתב שלו לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה. מנגד, עורך הדין חדד טען כי חברים בצוותו של מנדלבליט אמרו לו שיש צורך באישור בכתב.
מנדלבליט ציין: "בפרוטוקולים עולים הדברים שנאמרו בדיונים, ואין פרוטוקול בלי סיכום שלי שבו אני אומר מה אני מאשר לעשות". חדד הגיב: "אין דברים כאלה בפרוטוקולים", ומנדלבליט השיב: "זה אמור להיות. לא קראתי את הפרוטוקולים".
עוד אמר מנדלבליט כי עלה חשד לקבלת מתנות ספורדיות בידי נתניהו לפני שנים רבות, והוא לא אישר לבדוק אותו - אלא לבדוק חשד לקבלת מתנות שיטתיות, כולל מבעלי הון מחו"ל. חדד טען: "לא אישרת לחקור סיגרים ושמפניות", אך מנדלבליט השיב: "לא נכון". חדד ציטט פרוטוקול שבו אמר מנדלבליט כי לא אישר לחקור "סיגרים, שמפניה, חליפה".
בתגובה לכך, התובע אלון גילדין אמר כי מנדלבליט אישר לפני כן לחקור חשד למתנות וטובות הנאה, וכי באותו פרוטוקול התייחס מנדלבליט לחקירה קודמת. גילדין הוסיף: "העברנו לבית המשפט מקטעים מהפרוטוקול שבהם הוא מאשר את הנושא של קבלת טובות הנאה. מראים לו משפט בודד, שנאספה לפני עשור קופסת סיגרים בודדת. זו הצגה מטעה לעד".
מנדלבליט הבהיר: "זה היה חודש אחרי כניסתי לתפקיד. תיק 1000 ופתיחת הבדיקה היו כמה חודשים אחרי זה. היו עשרות רבות של פרוטוקולים, והוריתי על בדיקה בנושא פייגלין".
השופט משה בר-עם שאל: "הייתה החלטה של אדוני לא לאשר משהו בחקירה שלנו, שבסופו של דבר כן הייתה חקירה?", ומנדלבליט השיב: "אני לא חושב שהיו". חדד המשיך ושאל: "אולי היו הנחיות שלך ובוצעו באופן אחר?", ומנדלבליט ענה: "אני לא מכיר שמישהו סטה מהחשד שנתתי שאפשר לבדוק אותו".
בהמשך טען חדד: "יש פרוטוקולים שבהם באה אליך המשטרה עם רשימה של אנשי עסקים וטענה שראש הממשלה קיבל מתנות, למשל מילצ'ן. כורש ברנור העיד על כך". היועץ לשעבר מנדלבליט השיב: "יכול להיות, אינני זוכר. אני לא אישרתי שם כזה או אחר, אני אישרתי קבלת מתנות. הרעיון היה לבדוק שיש חשד – עדיין לא סביר - של קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. עד העדות של הדס קליין זה לא עבר את החשד הסביר".
מנדלבליט הוסיף: "גם אם עלה שם שלא אישרתי, ובהמשך עולה מידע - אפשר לחזור ולבקש אישור. כשיצא לי לפגוש את ראש הממשלה, הודעתי לו על מה הוא הולך להיחקר באזהרה".