יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, הצהיר היום (רביעי) במעמד הגשת תוצאות הבחירות הרשמיות לכנסת ה-26 לנשיא המדינה, יצחק הרצוג - כי "הניסיון להטיל דופי בתוצאות הוא סכנה של ממש". בהתייחסו לפרשת הטיית הבחירות ובחינת ההשפעה הזרה, אותה חוקר שב"כ, טען סולברג כי "היקף החשדות מתוחם, ואין להטיל דופי על החברה הערבית".
הנשיא הרצוג גם התייחס לחקירה:"כבר אמרתי ואני חוזר על כך כאן – שאני סומך ידיי על עבודת השב"כ, המשטרה וגורמי האכיפה. כל חשד להשפעה חיצונית חתרנית על תוצאות הבחירות חייב להיחקר על ידי השב"כ ועל ידי המשטרה עד תום".
עוד באותו הקשר, הוסיף נשיא המדינה בנוגע לחברה הערבית: "אסור להכפיש ציבור שלם. היזהרו מהכללות. אני מכבד מאד את החברה הערבית בישראל,אני מוקיר את תרומתה למדינה בכל תחומי החיים ואת רצונה להשתלב. זהו דבר מבורך. אני מוקיע גסות רוח וביטויים גזעניים ששמענו לאחרונה. אין לכך מקום כלפי אף ציבור בישראל".
הצהרתם של השופט סולברג ונשיא המדינה מגיעה זמן קצר לאחר שמליאת ועדת הבחירות המרכזית אישרה את תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 ואת חלוקת המנדטים הסופית בין הרשימות, לאחר השלמת ספירת הקולות ומבצע הבקרה על התוצאות. בהצבעה תמכו 15 חברים, שניים התנגדו ו-14 נמנעו. כעת, בתום ישיבת המליאה, יוגשו תוצאות הבחירות לנשיא המדינה ויפורסמו ברשומות.
זאת, לאחר שמוקדם יותר הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי השלימה את מבצע הבקרה על תוצאות הבחירות, וכי לא נמצאו ממצאים המעידים על פגיעה בטוהר הבחירות או על שינוי בתוצאות.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, התייחס בישיבת המליאה לחשיבות כיבוד תוצאות הבחירות. "כפי שידוע לכל, אחד המאפיינים המרכזיים של השיטה הדמוקרטית הוא האפשרות לקיים חילופי שלטון בדרכי שלום. כך היה מקום המדינה ועד היום. תהפוכות פוליטיות, הפתעות ומחלוקות עזות, לא הביאו מעולם לערעור המוסכמה הבסיסית שלפיה את תוצאות הבחירות - יש לכבד". זהו משאב יקר מאוד של המדינה שלנו. עלינו לנהוג בו בזהירות רבה. קל לשבור, קשה מאוד לתקן".
סולברג הוסיף כי החשדות שהועלו בנוגע להיבטים מסוימים בהליך הבחירות נבדקים, אך הדגיש כי בשלב זה מדובר בחשדות בלבד. לדבריו, אין בחשדות כדי להטיל דופי בבחירות בכללותן או להצדיק את דחיית תוצאות הבחירות. הוא הדגיש כי על הגורמים הרלוונטיים לפעול בשיתוף פעולה כדי למצות את הליך החקירה.
חלוקת המנדטים הסופית:
הליכוד - 27; ישר - 21; ביחד - 12; הרשימה המשותפת - 11; הדמוקרטים - 8; רע"ם - 8; ישראל ביתנו - 7; עוצמה יהודית - 7; יהדות התורה - 7; ש"ס - 6; הציונות הדתית - 6 - בסך הכול, כאמור, חולקו 120 המנדטים בכנסת ה-26.
קודם לאישור במליאה, נשיאות ועדת הבחירות המרכזית הצביעה בעד אישור התוצאות, בתמיכת שני חברים ובהימנעות שניים. בעד הצביעו ולדימיר בליאק מיש עתיד וערן מרינברג מכחול לבן, ואילו ארז מלול מש"ס ועורך הדין אילן בומבך מטעם הליכוד נמנעו.
ההצבעה התקיימה ברקע הטענות שהעלו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגורמים בקואליציה בנוגע לתקינות הבחירות, והחקירות שנפתחו בחשד לעבירות בחירות. מוקדם יותר הודיעה הוועדה כי בדקה את כל הפניות שהתקבלו מהסיעות ומהציבור, וכי הבדיקות לא העלו ממצאים המצביעים על שינוי בתוצאות.
במסגרת מבצע הבקרה נבדקו 9,069 קלפיות, כ-75% מתוך 12,018 הקלפיות הרגילות ברחבי הארץ. מדובר בעלייה של כ-78% לעומת הבחירות לכנסת ה-25, שבהן נבדקו 5,100 קלפיות. ב-350 מהקלפיות נערכה בדיקה מעמיקה של חומרי ההצבעה, לרבות פתקי ההצבעה, פנקסי המצביעים והפרוטוקולים.
לוועדה הוגשו 2,452 פניות מטעם הסיעות ורשימות המועמדים, שנגעו ל-1,350 קלפיות. בנוסף, התקבלו 1,239 פניות מהציבור בנוגע לאירועים הקשורים לטוהר הבחירות ב-750 קלפיות. בוועדה הבהירו כי כל הפניות נבדקו, וכי במקרים שבהם נדרשו תיקונים, הם בוצעו על בסיס חומרי ההצבעה והרישומים.
יותר מ-9,000 קלפיות נבדקו: "מספר חסר תקדים"
מבצע הבקרה נמשך שישה ימי עבודה, מ-28 באוקטובר ועד אתמול, והשתתפו בו כ-50 עורכי דין מהשירות הציבורי לצד עובדי ועדת הבחירות. במהלך המבצע הופעלו שבעה חדרי בדיקה וחמ"ל במשמרות בוקר וערב.
הקלפיות שנבדקו נבחרו על בסיס פניות מהסיעות ומהציבור, דיווחים שהתקבלו במהלך יום הבחירות, בדיקות סטטיסטיות לאיתור חריגות ומדגם אקראי. בוועדה הדגישו כי הבדיקות הקיפו את כל הקלפיות שאליהן התייחסו הפניות שהתקבלו.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מסר: "במסגרת מבצע טוהר הבחירות נבדק באופן יסודי מספר חסר תקדים של קלפיות. היקף המבצע ואיכותו מעידים על מחויבותה הגבוהה של ועדת הבחירות לשיקוף רצון הבוחר באופן מדויק ככל הניתן".
ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד דין ליבנה, התייחס אף הוא להיקף הבדיקות: "כל פנייה שהתקבלה מהסיעות, מרשימות המועמדים ומהציבור נבדקה לגופה. במקומות שבהם נדרשו תיקונים, הם בוצעו על בסיס הרישומים וחומרי ההצבעה".
ליבנה הוסיף: "זו האחריות שלנו כלפי הבוחרים וכלפי הרשימות שהתמודדו: לבדוק כל טענה ביסודיות, לתקן כשצריך ולפרסם את הממצאים בשקיפות".
לפי הודעת ועדת הבחירות, ממצאי הבקרה לא העלו פגיעה בטוהר הבחירות או שינוי בתוצאות. עם זאת, החקירות הנפרדות בחשד לעבירות בחירות אינן מוכרעות במסגרת מבצע הבקרה.
טענות נתניהו, החקירות והחשד להתערבות זרה
הודעת ועדת הבחירות מגיעה לאחר ימים של טענות מצד נתניהו וגורמים בקואליציה על אי-סדרים בהליך ההצבעה. בליכוד העלו טענות בדבר זיופים, שוחד בחירות והצבעות בלתי חוקיות, בעיקר ביישובים ערביים, ודרשו לבדוק אם התוצאות משקפות את הכרעת הבוחרים.
במקביל לטענות הפוליטיות, נפתחו חקירות בחשד לעבירות הקשורות לבחירות. בין היתר נבדקו חשדות לקניית קולות ולמעורבות של גורמים פוליטיים בהעברת כספים למצביעים. במסגרת אחת הפרשות נחקרו חשדות לקניית קולות לטובת מפלגת רע"ם, על רקע דיווחים על העברת כספים במעטפות.
פרשה נוספת עסקה בחשד להתערבות זרה בבחירות, ובכלל זה טענות על מעורבות קטארית במימון פעילות שנועדה להשפיע על ההצבעה בחברה הערבית. ראש השב"כ דוד זיני היה מעורב בבדיקת המידע המודיעיני הנוגע לחשדות, שעלו גם במסגרת הדיון הציבורי סביב תוצאות הבחירות. קטאר הכחישה את הטענות על מעורבותה.
החקירות עוררו גם מחלוקת סביב אופי הטיפול בחשדות וסמכויות גופי האכיפה. לצד הדרישות להרחבת הבדיקות, עלתה השאלה אם החשדות הנחקרים מצביעים על עבירות נקודתיות או על פגיעה רחבה יותר בהליך הבחירות.
כעת, לאחר השלמת מבצע הבקרה, ועדת הבחירות מבהירה כי לא נמצאו ממצאים המעידים על פגיעה בטוהר הבחירות או על שינוי בתוצאות. עם זאת, ממצאי הבקרה אינם מהווים הכרעה בחקירות הפליליות והביטחוניות הנפרדות, שעניינן חשדות לעבירות שבוצעו במהלך מערכת הבחירות