ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, הגיע לניו יורק למשימה חריגה: לאתר נציג רשמי של איראן ולמסור לו כתב תביעה בסך 250 מיליון שקל, בעקבות הנזקים הכבדים שנגרמו לעיר במתקפת הטילים האיראנית במהלך מבצע “עם כלביא״. בחוץ כבר פרוסים תצפיתנים, נתיבי התנועה של הנציגים האיראנים מופו מראש, וכל שנותר הוא להמתין לרגע המתאים.
מה שנראה כמו מבצע מודיעיני בלב ניו יורק הוא למעשה מהלך משפטי שתוכנן במשך חודשיים, בתיאום עם גורמי ממשל וביטחון בישראל ועם נציגי הממשל האמריקני. המטרה הייתה פשוטה לכאורה, אך מורכבת לביצוע: להביא לידיעת גורם רשמי מטעם איראן את דבר התביעה שהגישה נגדה עיריית בת ים בישראל, ובכך לקדם את ההליך המשפטי.
הצוות שהורכב לצורך המשימה לא הסתפק בהמתנה מקרית למפגש עם דיפלומט איראני. במסגרת ההכנות הוכנו קלסתרונים של נציגים איראנים בכירים באו”ם, נאסף מידע על תנועותיהם, ובסיוע גורמים מקומיים מופו המסלולים שבהם הם נוהגים לנוע בין בנייני הנציגות האיראנית למטה האו”ם. מאחר שהצוות הישראלי לא יכול היה להיכנס למתחם הדיפלומטי האיראני, נבחרה מראש נקודת מפגש ברחוב, מחוץ למתחם.
ביום ראשון שעבר הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. למחרת, ביום שני, יצא המבצע בניו יורק אל הפועל. על פי תיאור אנשי הצוות, התצפיתנים זיהו נציג איראני יוצא מהבניין בדרכו למטה האו”ם והעבירו את האות לברוט ולאנשיו. אלה יצאו לעבר נקודת המפגש שנקבעה מראש והמתינו לו סמוך לרמזור.
כשהנציג עצר, ניגש אליו ברוט והציג את עצמו. הנציג האיראני הבהיר כי הוא דיפלומט וכי נאסר עליו ליצור קשר עם אנשי הצוות. אלא שבכך לא הסתיים המפגש. לדברי המעורבים, הנציג ניסה להתעלם מהם ולהתרחק, וברוט ואנשיו המשיכו ללכת בעקבותיו במשך כמה דקות ברחובות מנהטן, עד שהקריאו בפניו את תוכן כתב התביעה.
בכך הסתיים מבצע “חשבון פתוח״, כפי שכינה אותו ברוט, שבמסגרתו ביקשה עיריית בת ים לקדם תביעה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ומשמרות המהפכה. בעירייה ובצוות המשפטי רואים במהלך תקדים, שלדבריהם נועד לחייב את המשטר האיראני לשאת באחריות כספית לנזקים שנגרמו לרשות מקומית בישראל כתוצאה ממתקפת טילים.
מההרס בבת ים ועד לרחובות מנהטן
כדי להבין כיצד הגיע ראש עיר בישראל לרדוף אחר נציג איראני ברחובות ניו יורק, צריך לחזור למתקפת הטילים על בת ים במהלך מבצע “עם כלביא”. העיר ספגה פגיעה קטלנית והרס נרחב: תשעה מתושביה נהרגו ו-178 נפצעו. כ-160 בניינים נפגעו, מתוכם 22 נדרשו להריסה מיידית. אלפי תושבים נותרו ללא קורת גג, והעירייה נאלצה לדאוג להם לפתרונות דיור חלופיים.
כבר באותו לילה, כך מספר ברוט, התגבשה אצלו ההחלטה לדרוש מאיראן לשלם על הנזק. לצד פעולות החילוץ והשיקום, החלה העירייה לבחון אפשרות לנקוט הליך משפטי נגד המשטר בטהרן, שלא יסתיים בהצהרה בלבד, אלא בניסיון ממשי לגבות כספי פיצויים.
לשם כך גובש צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון “שורת הדין”, בראשות עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עומדת על 250 מיליון שקל ומשקפת, על פי העירייה, את ההוצאות שנגרמו לה בעקבות המתקפה. הסכום אינו כולל את נזקי הגוף והרכוש המטופלים במסגרת מנגנוני הפיצוי של המדינה.
עוד לפני היציאה לניו יורק קיים ברוט שורת דיונים עם גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים, כדי להבטיח את שיתוף הפעולה של מדינת ישראל עם המהלך. לפי המעורבים, לאחר ההיערכות המשפטית והמבצעית הוחלט לבצע את מסירת כתב התביעה באמצעות מפגש ישיר עם נציג איראני רשמי.
התביעה הוגשה, אבל מאיפה יגיע הכסף?
ההליך המשפטי מתבסס על חוק חסינות מדינות זרות, המאפשר, בתנאים הקבועים בו, להגיש תביעות נגד מדינות זרות בגין נזקי גוף ורכוש שנגרמו בישראל. בצוות המשפטי טוענים כי החוק מאפשר לנהל את התביעה נגד איראן, וכי מסירת תוכן כתב התביעה לנציג האיראני בניו יורק עומדת בדרישות המשפטיות לצורך קידום ההליך.
לפי עמדת הצוות המשפטי, גם העובדה שהנציג סירב לקבל לידיו את המסמך אינה מונעת את המשך ההליך, מאחר שניתנה לו האפשרות להיחשף לתוכנו. עם זאת, שאלת תוקף המסירה והמשך ניהול התביעה כפופות להכרעת בית המשפט.
לדברי המעורבים, כעת עומדים לרשות איראן 60 ימים להגיב לתביעה. אם לא תוגש הגנה במועד, תוכל עיריית בת ים לבקש מבית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה. אלא שגם אם תזכה העירייה בתביעה, עדיין תעמוד בפניה משוכה משמעותית: כיצד גובים מאות מיליוני שקלים ממדינת אויב?
כאן נכנסת לתמונה פרשה כלכלית שנמשכת עשרות שנים. בעיריית בת ים בוחנים אפשרות להיפרע מכספים הקשורים לקצא”א, חברת קו צינור אילת אשקלון. במסגרת בוררות בינלאומית נקבע בעבר כי ישראל נדרשת לשלם לאיראן כ-1.1 מיליארד דולר בגין חלקה במיזם המשותף שהוקם בתקופת שלטון השאה, לפני המהפכה האסלאמית.
ישראל אינה מעבירה את הכספים לאיראן בשל האיסור על מסחר עם האויב. כעת מקווים בעיריית בת ים כי אם יינתן פסק דין לטובתה, ניתן יהיה לפעול לכך שחלק מהסכום יופנה לפיצוי העיר ותושביה במקום להגיע לידי המשטר בטהרן. האפשרות הזו עדיין תלויה בהכרעות משפטיות ובשיתוף פעולה מצד המדינה.
עורכת הדין דרשן לייטנר כבר ניהלה בעבר הליכים משפטיים נגד איראן בארצות הברית, במסגרת ייצוג נפגעי טרור ישראלים. באחד ההליכים אף הורה בית משפט פדרלי לעקל לטובת הנפגעים סיומות אינטרנט שהוקצו לאיראן. כעת מבקשים בארגון ליישם את הניסיון שנצבר גם במסגרת התביעה של בת ים.
״הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון”
ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, אמר לוואלה: “הרעיון וההחלטה לתבוע את איראן נפלו אצלי כבר בלילה הראשון, אחרי שחילצנו תינוקות וקשישים מבין ההריסות, איבדנו תשעה נרצחים מבין התושבים שלנו, ואחוז וחצי מתושבי העיר שלי הפכו לחסרי בית״. לדבריו, “כשהתברר שזו הפגיעה הקשה ביותר אי פעם במדינת ישראל כתוצאה מטילים, היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב אלא גם בבית המשפט״.
ברוט התייחס גם למבצע החריג בניו יורק: “לבת ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע. הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון. הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות על מה שעשו לעיר שלי, אף שקל לא יחזיר לנו את מי שאיבדנו״, הוסיף. “אבל כל שקל שנגבה מאיראן יחזור לבת ים, לשיקום הבתים, לתושבים ולעיר שלא נשברה. אנחנו מרימים את הראש, נסיים את השיקום במהירות, אבל נוודא שבינתיים אנחנו עוברים להתקפה, הפעם גם במגרש המשפטי״.
עו”ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון “שורת הדין״, מסרה: “הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. משטר הטרור הרצחני שמטיל אימה על המזרח התיכון כולו, לא יוכל להסתתר מאחורי חסינות ריבונית בזמן שהוא משגר טילים לעבר אזרחים חפים מפשע. המערכה מול איראן לא מסתיימת בשדה הקרב. היא מגיעה גם לבתי המשפט, לחשבונות הבנק, לנכסים ולכל מקור כלכלי של המשטר האיראני. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות״.
המבצע במנהטן הסתיים, אך המערכה המשפטית נמצאת רק בתחילתה. כעת תידרש עיריית בת ים לשכנע את בית המשפט כי ניתן לחייב את איראן בפיצויים, ובהמשך למצוא דרך לגבות אותם בפועל. מבחינת ברוט, המסר שהגיע עד לרחובות ניו יורק ברור: הפעם, בת ים אינה מסתפקת בדרישה לפיצויים מהמדינה. היא מבקשת להגיש את החשבון ישירות לאיראן.